לתרומות לחץ כאן

אם קטן יכול להיות בעל קורא

אני משמש כגבאי בבית כנסת חדש בעיר.
בציבור המתפללים יש שני דמויות חשובות מבחינה ציבורית.
אחד נותן שיעורי תורה ודרשות ברמה גבוהה מאוד.
השני מקיים מידי שבת שיעור בין שעתיים בנושא הלכות והוא גם אחד המנהלים את הבית כנסת.
לאחרונה נוצרה מחלוקת בין שני האנשים החשובים על בעל קורא קטן שטרם מלאו לו 13 שנים .
מדובר על קטע מהפרשה.
הראשון טוען שאם יש בעל קורא בבית הכנסת מבוגר וראוי אין לאפשר לקטן לקרוא בתורה ושזה בניגוד להלכה.
השני טוען שלפי ההלכה מותר להעלות קטן לקרוא וזה חינוך לנער.
למותר לציין שהנער משתוקק לקרוא בתורה.
הראשון טוען שאם לא מכבדים את דעתו בהלכות אין לו מקום בבית הכנסת .
כמובן שבשבילי כגבאי ואחראי על כל פעולות הבית כנסת יהיה נורא ואיום להפסיד אדם בשיעור קומה כזה ומצד שני חשוב לי מאוד מאוד לשמור על אחדות ולמנוע מחלוקת.
אודה לכבודך אם תוכל לנו פסק הלכה בנושא .

תשובה:

שלום רב.

לכתחילה אין לתת לקטן לקרוא בתורה כאשר יש גדול שיודע לקרוא, אף אם רוצים לחנכו לקרוא בתורה עד שיהיה בן י"ג שנים, ורק כאשר אין גדול היודע לקרוא בתורה אפשר להקל לתת לקטן שהגיע לחינוך.

אמנם יש מחלוקת בין הפוסקים לגבי נתינת עלייה לקטן, אם יכול להיות מהשבעה קרואים, ובזה האשכנזים מחמירים ולא מעלים קטן כלל, ואצל הספרדים יש מנהגים שונים בזה, ויש המקילים ונותנים לו עלייה, וכאשר נותנים  לו עלייה יכול לקרוא את עלייתו לעצמו, וכאשר אין מנהג ברור בזה בבית כנסת, כתב הילקוט יוסף שרשאים לנהוג להקל בזה.

בתפילה שישכון השלום בינכם ויהיו הכל שמחים ומסכימים להחלטת הגבאי.

מקורות:

שולחן ערוך סי' רפ"ב סעיף ג', משנה ברורה שם ס"ק י"ב וי"ג, ושו"ת יחווה דעת חלק ד' סי' כ"ג והליכות עולם חלק ג' עמ' ק"כ סעיף ט' וילקוט יוסף סי' רפ"ב סעיף ח'.

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. קטן רשאי לקרוא את ההפטרה, וכך הוא המנהג בקהילות תימן שלכתחילה נותנים לילדים בני 9 ומעלה לקרוא את ההפטרות כדי שיתרגלו בעבודה… כמו כן, מנהג רבים מהאשכנזים שחתן הבר מצוה עולה לתורה בשבת שלפני הבר מצוה וקורא את המפטיר וההפטרה. על טעם דין זה והפרטים השונים שנאמרו בו, ראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' א פרק יג.

  2. בס"ד
    קטן עולה למנין שבעה, כך הגמ'
    אבל להיות בעל קורא, מה שהפמ"ג רצה להקל, האגרות משה חולק בתוקף, כי דין "בעל קורא" הוא מדין שליחות, ויכול לקרוא רק בעצמו, אבל לא מדים שליחות
    כך גם תהיה דעתולענין הפטרה, אף שמבואר במשנה שקטן מפטיר, אבל להיות "בעל קורא" מגרע גרע לאג"מ מאותו טעם שאין שליחות בקטן, כך שאין לחלק כלל בדין זה, במחילה מכבוד תורתכם

  3. האם מדינא ניתן להקל לקטן שיהיה בעל קורא במנחה של שבת דהוי קיל טפי מקריאת הבוקר שעליה מחלוקת?
    שמעתי בשם הגרע"י שאם הקהל מוחל על כבודו הדבר מותר.

    (נא לצרף מקורות לעיון)

    תודה.

  4. לדוגמא המאירי בסוגיה שם ד"ה הכל כו' ע"כ כתב שצריך קורא אחד גדול לקיים תקנת משה אבל שאר הקרואים שהם תקנת עזרא יכולים להשלים על ידי קטן כו' ע"ש.

    אני אשמח אם כבודו יוכל לברר שוב לעומק את הדין הזה של מנחה של שבת כיון שהוא חשוב לי.
    ושכרו כפול מן השמיים.

    תודה רבה

  5. יש הבדל בין עליית קטן לקריאת קטן, מעיקר הדין קטן עולה למנין שבעה גם בשבת בבוקר, אבל עדיין קטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתם, ראה משנה ברורה בסימן רפב בענין זה ואני מעתיק לך את דבריו:
    משנה ברורה סימן רפב ס"ק יג
    שיודע למי מברכין – ומ"מ אין יכול להיות מקרא את העולים דהיינו שהוא יקרא בקול רם בס"ת והעולים אומרים אחריו בלחש וכל הצבור יהיו יוצאים ידי חובתן בשמיעה ממנו עד שיביא שתי שערות [ומשהוא בן י"ג שנה בחזקה שהביא שתי שערות לענין זה] ומ"מ כשאין שם קורא אחר ותתבטל הקריאה לגמרי מסתפק הפמ"ג דאפשר דיש להקל באופן זה אפילו אם לא הביא עדיין שתי שערות וכן בדה"ח בהלכות קה"ת מיקל ג"כ בשעת הדחק:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל