לתרומות לחץ כאן

מקורות לקריאת התורה בשבת

מי קבע את העליות לתורה? למה שבעה? באיזו תקופה? מתי התחיל מחזור לשנה?

תשובה:

שלום רב.

בגמרא בבבא קמא (פב,א) מצינו שבימי משה רבינו עמדו נביאים שבעם ישראל ותיקנו לקרוא בשבתות קריאת התורה.

ובמשנה במסכת מגילה (כא,א) נתבאר שבשבת עולים שבעה קרואים, ומבואר שכבר בזמן המשנה היו נוהגים כך, גם במסכת סופרים (י,ג) מובא שמנין העולים בשבת הוא שבעה עולים. במגן אברהם ריש סימן קל"ה כתב שמנין הז' קרואים בשבת הוא מתקנת משה רבינו, וכן כתב השולחן ערוך הרב סי' רפ"ב סעיף א' (ועי' בפרי מגדים ריש סימן קל"ב שפיקפק בזה קצת, ובשו"ת משנה הלכות חלק ה' סי' ל"ד כתב בשם הקרית ספר להמאירי שכתב שאין זה מתקנת משה רבינו).

טעם הדבר מובא בשם הגאונים שאמרו כדי שאם יארע לאדם שלא יכל להתפלל בבית הכנסת כל ימי השבוע, ולא שמע 'ברכו את ה' המבורך' יוכל לשמוע ז' פעמים 'ברכו' ולצאת ידי חובה (כך מביא הבית יוסף סי' רפ"ב בשם השבלי הלקט שכתב כן בשם הגאונים). ובאבודרהם כתב טעם נוסף, שהשבת נמשלה לעולם הבא שהוא יום מנוחה לצדיקים ועל כן קורין בו שבעה.

ובענין סדר הקריאה, בגמרא מבואר שבזמן חז"ל היו בזה מנהגים שונים, שבבבל היו גומרים את התורה אחת לשלש שנים (מגילה כט,ב), ובארץ ישראל אחת לשנה וכך נוהגים כיום בכל המקומות (רמב"ם פרק י"ג מתפילה ה"א). ובזוהר פרשת ויקהל (המובא במגן אברהם ריש סי' רפ"ב) מוכח שסדר קריאת הפרשיות מתקנת משה רבינו הוא (ועי' בשו"ת משנה הלכות שם איך שביאר דבר זה שלא יסתור מדברי הגמרא שעזרא תיקן שיהיו קורין הקללות שבתורת כהנים קודם העצרת, ועי' גם בשלחן הטהור בזר זהב סק"ד מה שכתב בזה).

יש לציין שלמרות שמנהג חלוקת הפרשיות לשבתות השנה כבר מצינו בימי חז"ל, מנהג חלוקת הפרשה עצמה לסדר העולים אינו מוזכר בחז"ל ויש דעות שונות מי סידר זאת, ראה מאמר בענין זה בקובץ סיני קי"ט עמוד רכ"ד ואילך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל