|
הנידון |
כגון |
אזלינן בתר |
|
בשכיחא ושכיחא |
דבש או חלב אשה לאכילה ולרפואה (עז:) גרעינין לאכילת בהמה לנטיעה להסיק ולחשבון (צ:) |
דשכיחא לחומרא ולמל"מ פי"ח א' אם נתכוון לשימוש שהוא בשיעור יותר גדול פטור עד שיוציא בשיעור זה. אכן ע' פנ"י עו: ובדף צ. דבאוכלין אזלינן תמיד בתר גרוגרת אף דשכיח טפי לשימוש אחר ששיעורו בפחות[2] וה"ט דשיעורו הלל"מ ושאני ממשקין (וכן דבש) או משאר מילי דתלוי בחשיבותן. ומרש"י עו. ד"ה לחין מוכח דלא כפנ"י. |
|
בשכיח ושכיח טפי |
גמי לעשות תלאי לנפה או למדוד בו מדת מנעל לקטן |
הך דשכיח טפי לקולא לפי רבנן ולר' יהודה אזלי' לחומרא רמב"ן ורשב"א פ. וקצ"ע ממים לשתייה ולרפואה דלא נחלקו בו אף דשכיח טפי לשתייה מלרפואה |
|
בשכיחא ולא שכיחא ושכיחא קיל טפי |
יין לשתייה או לרפואה |
דשכיחא אף לקולא ואם נתכוון ביין לרפואה חייב בשיעור הקטן וכ"מ ממוציא עצה כמלא פי פרה לפרה דלפי ר"ל חייב אף דבשיעורי המשנה תנן עצה מלא פי גמל לגמל. מל"מ הנ"ל |
|
בשכיחא ולא שכיחא ושכיחא חמור טפי |
|
דשכיחא לחומרא וצ"ע בנתכוון להדיא לשם הלא שכיח. מל"מ. [ולכאו' יש להוכיח מגמ' צא. להקל דהרי מקשה מחישב להוציא ביתו ומשני דבטלה דעתו, משמע דהיכא דל"ש בטלה דעתו אזלי' בתר דעתו אף לקולא וצ"ע] |
