שלום וברכה!
מייצרים ומשווקים במדינתו משקה הקרוי "מיץ עץ לבנה" והוא מי גזע של עץ לבנה הנאסף ביערות מן העצים הללו. השאלה היא אם יש לברך עליו "שהכל" או "אדמה"? האם דומה זה למיץ תפוזים או למי סלקא? והגם שלא נטעו את העצים הללו במיוחד למיץ זה אלא שהם גידולי בר, אך היות ומימיהם טובים לשתיה מצד עצמם ולא רק בשעת הדחק, אולי ברכתם כברכת פירות בר הטובים מצד עצמם?
בכבוד רב,
מיכאל
נ.ב. משקה זה מיוצר גם בארה"ב, על תהליך הייצור ניתן לעיין ב"ויקיפדיה" תחת הערך: "Birch sap"
תשובה:
שלום רב.
אם אינו מבושל ברכתו שהכל.
מקורות:
שו"ע סי' ר"ב סעיף ח' וי'.
תודה על תשובתכם המהירה. לפי דבריכם אם מיץ זה עובר תהליך של פיסטור (והוא אחד מהדרכים לשמור על אורך חיי המדף שלו) יש לברך עליו ברכה אחרת? איזו?
מתשובתכם ניתן להסיק גם שאתם מדמים את המיץ הזה למשקים היוצאים מפירות. אכן הדבר לא ברור מאיליו, כיון שאין כאן בעצם שום פרי שהמשקה הזה יוצא ממנו ויש לדון האם עצם הנוזל הזה הוא הפרי. כעין הצוף של הקנים.
פיסטור אינו הבישול עליו כתבנו בתשובה, אלא בישול שמבשלים יחד עם העץ כדי להוציא את המים, וגם בזה אין הדבר פשוט אלא הוא ספק ברכות (כמבואר בביאור הלכה סוף סי' ר"ב). ולשאלתך על דימוי המשקה למשקים היוצאים מן הפירות, גם בקני סוכר להלכה מברכים שהכל כמו שכתב השולחן ערוך בסוף הסימן שם והביאור הלכה שם, אך גם זה דווקא בנטעו אדעת כן, ולא בזה שמדובר בעצי סרק, וגם בנטעו אדעת כן, כותב הביאור הלכה שם שזה לא פרי אלא עץ ע"ש.
פסק השו"ע והבה"ל בצוף הקנים לברך עליו "שהכל" הוא מחמת ספק ברכות. הנ"מ יכולה להיות אצל אחד שאוכל פירות ובשעה שבירך עליהם עמד משקה זה מוכן לשתיה על שלחנו שאזי שוב לא יברך עליו מחמת שספקו כבר נפטר בברכת הפרי. איברא שלענין ברכת "העץ" צריכים את ה"נטעי על דעתא דהכי", אך לענין ברכת "האדמה" צריך רק שלא דעת הפוכה והוא וודאי כן בנידון דידי.
ואף לענין ברכת "העץ" שלדעת הטור הוא ברכתו של צוף הקנה משום דחשיב ליה פירא למה יגרע צוף של גידולי בר מכל פרי אחר של גידולי בר שאם טוב הוא למאכל יברכו עליו "העץ"? וא"כ נחשוש גם לספק ברכה זו בנידון דידי במקרה האמור לעיל.
נידון דידן דומה בדיוק לקני סוכר, והפסק נכון כפי שכתבנו שברכתם 'שהכל' אך צודק המגיב שאם בירך 'העץ' יצא ידי חובה וכמו שפוסק המשנה ברורה לענין קני סוכר. ומה שכתב המגיב לגבי ברכת העץ שנחשב נטעי אדעתא דהכי לגבי ברכת האדמה, זה נכון לגבי פרי אם הוא העץ או אדמה, אך לגבי משקה היוצא אם זה נחשב פרי או זיעה בעלמא לגבי זה אין נפק"מ בין העץ לאדמה. ויש להעיר שנידון דידן מדבר על שרף ולא על צוף ומשום כך הדבר דומה לקני סוכר.
השאר תגובה