האם כיום מותר להאמין/לבדוק את חיינו ע"י כל מיני רבנים אשר בודקים תשובות בסיפרי הקבלה והזוהר?והאם מותר להאמין להם?
תשובה:
שלום רב.
כתוב בתורה (דברים יח,ט-יג): כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך, לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם, לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים, כי תועבת ה' כל עושה אלה, ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך. תמים תהיה עם ה' אלהיך. ע"כ.
וכתב הרמב"ן שמפסוק זה נלמד שיש איסור לשאול עתידות, ושנאמין שהכל בידי שמים, כי בידו לשנות את המזל, וכל מה שיבא עלינו יהיה לפי התקרבותינו אליו לעבודתו. וכ"כ עוד רבים מהראשונים.
וראה מה שכתב בספר מאור ושמש (דברים פר' ראה): מדרך המון – עם, כששומעין אומרים על אחד שעושה איזה אות או מופת – תיכף הם נוסעים אליו ומאמינים לו כל מה שיאמר להם, הגם שלא היו מכירים אותו מכבר מנעוריו מה טיבו ומה הנהגתו. אבל באמת זה אינו כלום, כי הנסיעה להצדיק הוא – שנלמוד את עצמינו מאורחותיו, להיות שנודע מכמה וכמה שנים הנהגותיו וצדקותיו וחסידותיו – אזי נוסעים אליו ללמוד אורחותיו ולעשות צוותא אליו. אבל לא לעשות העיקר מאותות ומופתים, הגם שלא נדע מה טיבו – זה אינו כלום ואסור לנסוע אליו. ואם תמצא לומר: מה מזיקך דבר זה, וכי אומר הוא לאיזה אנשים שנוסעים אליו חלילה לעבור על קל שבקלות – אדרבא, הוא גם כן מוכיח אותם על עבדות השם יתברך, ומה איכפת לן מה שעושה אותות ומופתים. אבל באמת תדע, שזו לא טוב לדבק ולהתחבר עמו, שלסוף כל סוף שקר אין לו רגלים (ע' שבת קד א), ויבא מכשולות גדולות על ידו, ויבאו לסוף חלילה לעבוד עבודה זרה. ואם תימצי לומר: האיך הוא תקנה להנצל ממנו, מאחר שהוא קָלָא דְּלָא פָּסִיק שמראה אותות ומופתים נפלאים וממשיך לב אדם לנסוע אליו; אמנם התקנה העיקרית הוא, שיהיה האדם מחבר את עצמו עם צדיקי אמת – מה שהוא מכיר מכבר שהם צדיקי אמת, לחבר את עצמו עם חברים המקשיבים לקולם, ויחזיק את עצמו בתורה ובתפילה וידבק בדרכי ה', מה הוא רחום כו' מה הוא גומל חסדים כו' (מדרש לקח טוב דברים כא א) – אזי ממילא ישפיל האיש המופת של שקר ויפול ממדריגתו. ע"כ.
הרי שאין לנו אלא להדבק בצדיקי אמת, אשר כל שיחם ושיגם הוא רק בתורה הק', ואין להם אלא ד' אמות של הלכה בלבד, אך ח"ו ללכת אחרי ההבל, אותם החוזים בכוכבים או בספרים, קוראים בקפה, או להבדיל בזוהר, אשר אין בהם ממש, ובפתע פתאם כל חזיונם ותחזיותיהם להשתנות ע"פ מאמר האלוקי, כי בידו הכל, והכל לפי התקרבותינו לעבודתו.
מקורות:
ז"ל הרמב"ן (בהשגות לס' המצוות מ"ע ח): וענין הצוואה הזאת, שנייחד לבבנו אליו לבדו ית', ושנאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש הבאות מנביאיו או מאנשי חסידיו ר"ל אורים ותומים, ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם ולא נבטח שיבאו דבריהם על כל פנים. אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים, כי הוא משנה מערכת הכוכבים והמזלות כרצונו, מפר אותות בדים וקוסמים יהולל [ישעי' מד], ונאמין שכל הבאות תהיינה אלינו כפי התקרבנו לעבודתו כענין שהבטיח (ירמי' י) אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה. וכו'. ופירוש זה שאסר הכתוב לשאול את העתיד מאוב וידעוני ומתים ומן מעונן וקוסם, ואחרי כן צוה שיהיה לבנו תמים עמו יתב' באלה ולא נירא מדברי מגיד עתידה מן הנזכרים או מזולתם אבל מן נביאו נדרוש ואליו נשמע כאשר יאמר בפרשה.
וראה עוד לרבינו יונה בשערי תשובה (שער ג אות פו), ובסמ"ק (יום א מצות התלויות בלב מצוה י), ובספר חרדים (פ"א מ"ע מה"ת התלויים בלב מצוה ב). ובשו"ת זכרון יהודה (בן הרא"ש סי' צא).
