לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שותפות בעסק עם יהודי מחלל שבת כשהעסק עובד בשבת

למי שיש לו עסק שעובד בשבת, ויש בו שני שותפים, אחד אדם דתי והשני עדיין לא, איך הדתי יכול להמשיך להרוויח מהשותפות בעסק הזה, והאם יכול לתרום את הכסף שמרוויח משבת לבית כנסת?

תשובה:

אין שום היתר ליהנות ממסחר שבת הנעשה על ידי יהודי, בפרט בכהאי גוונא שבעקיפין הוא גורם ששותפו יחלל שבת, ורק אינו נוטל את השכר העולה משבת.

ועל כן, העצה היעוצה, בכדי להציל את שלושתכם מאיסור שבת החמור, להכניס שותף נוסף לעסק והוא גוי, ואף אם לא יהיה לו חלק שוה, אלא רק באחוזים מועטים, דין שותף יש לו, ואו אז אף אם יעבוד העסק גם בשבת, הרי על דעת עצמו ולהעצים את רווחיו עושה כן, ורשאים ליטול אחר כך שכרם כפי חלקם.

ולענין, תרומת הכסף לבתי כנסיות ובתי מדרשות, הנה בשאלה זו דנו הפוסקים האם מותר לקבל צדקה ממחללי שבת, דשמא הכסף בא מאיסור, ופעם הורני הגאון ר' אשר וייס שליט"א בזה הלשון: וכי אין מקבלין צדקה ממי שאינו שומר תורה ומצוות, ואטו נכרי הוא שנאמר בו (ישעיהו כז יא) "ביבוש קצירה ישברנה", והלואי שזכות המצוה תעמוד לו להחזירו למוטב. ויש מהגדולים שנהגו שכסף זה ישמש עבור מטרות שאינן קודש, כגון נקיון בית הכנסת, אך לא לספר תורה ושאר דברים שבקדושה.

מקורות:

כאשר יש שותף מחלל שבת, עי' אג"מ (ח"א או"ח סי' צא).

ומ"ש שיכניסו שותף גוי לעסק, הוא ע"פ מ"ש הרמ"א (או"ח סי' רמה ס"א) כדעת הר"ן, דדוקא כשכל יום עובד אחד מהם בעסק, אז כ"א שעובד, הרי הוא כשלוחו של שותפו, וכשבשבת הגוי עובד הרי הוא גם שלוחו של הישראל, ואסור. אולם אם בכל יום מימי החול שניהם עובדים יחדיו בעסק, הרי מוכח דבשבת שהגוי עושה לבדו אי"ז בכלל השותפות, ומותרים אח"כ ליטול שכר בשוה, דהגוי – אדעתא דנפשיה עביד. ורבים מהאחרונים נקטו עיקר כדעת הרמ"א, כמ"ש הב"ח (סי' רמה ס"ב), ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' ד) והחתם סופר (או"ח סי' נח), ועוד. ואף אם בפועל עובדים בשבת בבית המסחר הפועלים ולא הגוי בעצמו, ופועלים אלו הם פועלים גם של הישראל, מכל מקום מאחר והם פועלים השכורים לכל ימות החול ולא רק לשבת, כתב האגרות משה (או"ח ב סי' סה) להתיר בזה.

ומ"ש דאף אם מקבל רק אחוזים מועטים נחשב כשותף, כ"כ הנודע ביהודה (תנינא או"ח כט ועוד).

אלא דיש להזהר שלא יהיה חשש מראית העין, וכגון שהכל יודעים שיש לנכרים חלק בבית מסחר. (אג"מ שם). וכן אם היהודי אינו יושב בחנות כלל, גם לא בימי החול. (נוב"י תנינא או"ח כט).

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. יש לציין שאף זה מותר רק באופן שהישראל אומר שאינו רוצה שיהא פתוח בשבת ואינו מקבל אחריות לשלם בעד הפועלים שעובדים בשבת.

  2. תודה על ההערה. דבריך צודקים, זה תנאי ראשון שהזכיר מרן השו"ע (סי' רמה), בכל הפתרונות שהוזכרו שם. אולם בזה חידש הרמ"א שאחר שפירש כן, רשאי הוא ליטול שכר בשוה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל