בס"ד
ברשת בר-כל מוכרים קרקרים תחת השם 'פת כיסנין' היה נראה שברכתו 'מזונות' כמו 'לחמית' של אוסם, אך לאחר אכילה נתעורר לי ספק שזה דומה יותר ל'מצות מכונה' ולכל הפחות ל'מצה עשירה' האם יתכן שיהיה ברכתו 'המוציא' ?
תשובה:
שלום רב.
מכיון שאין הדרך לקבוע על זה סעודה אין מברכים על זה 'המוציא' אף אם זה דומה למצות.
מקורות:
גם להנוהגים לברך על מצות כל השנה 'המוציא' (ראה כאן בענין זה) הטעם הוא רק מפני שדרך בני האדם לקבוע על זה סעודה וזה קובע לו שם פת, אך על קרקרים מכל סוג שהוא שאין דרך בני האדם לקבוע עליהם סעודה אין מברכים עליהם המוציא לכולי עלמא. כך כתבו כמה פוסקים על פי דברי הבית יוסף סי' קס"ח שרגילות בני האדם קובע את השם פת, ראה בהר צבי או"ח סימז צ"א, בציץ אליעזר חי"א סי' י"ט, בשבט הלוי ח"א סימן ר"ה ועוד.
תודה על התשובה המהירה
אבל על לחמית וכן קרקרים אלו הרי מיועדים אצל הרבה אנשים לאכילה במקום ארוחת בוקר, שהרי מה שמייחד בקרקרים אלו זה לא הטעם, אלא הריכוז של הדגנים שב3-4 קרקרים אדם השביע את רעבונו, במקום אכילת ארוחת בוקר ממושכת, ואכן זה משביע עד ארוחת צהריים. זה שונה ממציות או בייגלה שאינם לקביעות סעודה.
הדרך לקבוע מה נחשב דרך בני האדם לקבוע עליו סעודה, אינו לפי כמות אנשים קטנה, כי אם כללות הציבור, וכללות הציבור לא נוהג לקבוע על קרקרים אלו את סעודתם, אמנם ישנם אברכים שנוהגים כן, אך פוק חזי בחנויות כמה חבילות קרקרים נמכרות ביום ביחס ללחם, ומכך תוכל להסיק שאין זה נחשב שאנשים רגילים לקבוע על זה את סעודתם.
אז אם כך גם על לחם מקמח מלא או לחם קל , גם לא נברך המוציא, כי "פוק חזי בחנויות כמה לחמים אלו נמכרות ביום ביחס ללחם רגיל"
כל הנדון הוא רק על קרקרים דקים שעל פי תנאי פת הבאה בכיסנין דינם כפת הבאה בכיסנין מחמת שכוססים אותם כמבואר בשולחן ערוך בסי' קס"ח, ומכאן דנים מפני מה על מצות מברכים 'המוציא' אף שעל פי הכללים דינם כפת הבאה בכיסנין, אך חיוב לחם בברכת המוציא אינו תלוי כלל בקביעת הסעודה עליו, ובכל מצב חייבים לברך עליו 'המוציא'.
השאר תגובה