לתרומות לחץ כאן

שני משקיעים בשותפות שיש לאחד זכות לקבל את הקרן + 10% לפני השני

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א שלו' וברכה

אשמח אם תואילו לכתוב לי חו"ד על שאלה על הבאה בהלכות רבית

ראובן השקיע כסף עם חבירו שמעון שג"כ השקיע שם כסף ואין שום אחריות ביניהם ומ"מ הסכימו ביניהם שראובן יהא זכאי להוציא הכסף עם עשרה אחוזים על הכסף שהשקיע לפני ששמעון יוכל להוציא כספו האם זה נחשב כהסכם שותפות או כהלואה באחריות מוגבלת [היות וראובן רשאי לקבל כסף מכסף השייך לשמעון שמושקע בההשקעה]
המצפה לתשובתכם בתודה והוקרה

תשובה:

שלום רב,

אני מבין שלפי ההסכם אם יהיו רווחים יותר מעשרה אחוזים, יקבל כל אחד מהרווחים חלק יחסי לגודל ההשקעה, אלא שבנוסף לכך ראובן יש לו זכות לקבל את הקרן עם 10% גם אם זה יהיה על חשבון חלקו של שמעון.

ז"ל הרמ"א ביו"ד סי' קעז סעיף ג (לעניין המתעסק למחצית שכר שיש לשלם לו שכר טרחא): "וכל זה כשאחד נותן המעות, אבל אם כל אחד נותן מעות אפי' אחד מתעסק לבד, אין כאן עיסקא אלא הוי כשותפות בעלמא", וכתב הש"ך שם ס"ק יג "וחולקים הריוח והפסד באיזה ענין שירצו ואין חוששין משום רבית". ואם כן היה מקום לומר שכיון שראובן ושמעון משקיעים יחד, יכול שמעון להתחייב לשלם לראובן אם יפסיד, גם אם ברווחים הם מתחלקים לפי חלקם בהשקעה. אבל החוות דעת שם סק"ד כתב: "נראה דדוקא לענין שא"צ ליתן לו שכר טירחא כיון דעוסק בשביל מעות שלו וגם דמי לשותפות אבל אסור להמקבל לקבל על עצמו חלק בהפסד יותר ממה שנוטל בריוח דבהסך שהוא מקבל אחריות אונסא וזולא נעשה מלוה כמבואר בסימן קע"ו וא"כ מה שנותן ריוח מזה הסך שנעשה מלוה מחמת שמקבל הפסד הוי רבית ול"ד להא דסעיף א' בהג"ה דהכא יש הנאה להמקבל במה שיש לו מעות הרבה לצורך העסק כמ"ש הט"ז סק"ט." ולפי דבריו יוצא שאם שמעון מקבל אחריות על ההשקעה של ראובן הרי הוא נחשב לווה על הכסף של ראובן, כיון שהוא חייב באחריותו וגם נהנה ממנו כיון שיש טובת השותפות בכך שיש יותר משקיעים, ואם כן הרווחים של ראובן הם ריבית.
ואם היה שמעון לוקח אחריות על הקרן של ראובן בלבד ושמעון לא היה מתעסק בהשקעה, אלא אדם אחר, מסתבר שהיה מותר, כיון שאת הרווחים מקבל ראובן מן המתעסק ושמעון שהוא אדם אחר מתחייב באחריות, אבל בנידון דידן ראובן לוקח אחריות גם על 10% רווחים ואם כן רווחים אלו הם כריבית על הקרן שהתחייב באחריות שדינו כהלוואה.
אולם בדרכי תשובה שם ס"ק כב נראה שדברי החוות דעת הם רק במקרה שהוא מתחייב לשלם את ההפסד מביתו שזה נראה כהלוואה, אבל אם מתחייב לשלם את ההפסד מתוך השותפות, אף החוות דעת יודה שאין איסור אם המתעסק יתחייב באחריות למשקיע יותר מאשר חלקו ברווחים. ואם כן אף בנידון דידן ששמעון מתחייב באחריות על חלקו של ראובן, כיון שאינו משלם מביתו אין זה מוגדר כהלוואה ומותר. וצ"ע.

כל זה לדעת הסוברים שיש איסור ריבית בחברה בע"מ שאין שעבוד הגוף, אם כן צריך להזדקק על ההיתר של הדרכי תשובה, אבל לפי הסוברים (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' סב-סג ודעת המהרש"ג שהובאה בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' א) שאין אין איסור ריבית ללא שעבוד הגוף על ההלוואה, אם כן מסתבר שאף במקרה זה אין איסור ריבית, שהרי שמעון אינו חייב לשלם מכיסו ויכול להפסיד רק את חלקו בהשקעה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל