– מה הדין באופן שאדם רצה לעשות עבירה ונאנס ולא עשה, כמו שחשב שאוכל טרפה והיה זה למעשה כשר?
– מה הדין באופן שאדם רוצה לעשות מצווה ויוצא שהיא עבירה כגון שתרם כסף ואח"כ התברר שהכסף היה הקדש?
– האם יש הבדל בשתי השאלות בין עבירות מהתורה לבין גזירות דרבנן?
תשובה:
שלום רב.
א. אדם שנתכוין לאכול בשר טריפה ועלה בידו בשר כשר, חייב כפרה.
ב. אדם שהתכוון לעשות מצווה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, אמנם אם עשה עבירה במקום המצווה אם היה זה באונס גמור אין צריך כפרה, אך אם היה לו לבדוק ולא בדק צריך כפרה.
ג. בגזירות דרבנן, בעשה איסור דרבנן בשוגג דעת הנתיבות המשפט היא שאינו צריך כפרה, ואם נתכוון לעשות עבירה דרבנן ובסוף לא עשאה, גם כן צריך לעשות כפרה שרצה לעבור על רצון ה'.
מקורות:
א. גמרא קידושין פא,ב.
ב. גמרא ברכות ו,א, שבת סג,א וקידושין מ,א. ובעשה באונס גמור ר' בפנים מאירות ח"ב סי' מ"א וחלק ג' סי' י"ט וברמ"א יו"ד סוף סי' קפ"ה.
ג. נתיבות המשפט רלד,ג וראה גם בפנים מאירות ח"ב סי' מ"א וח"ג סי' י"ט, ובנתכוין לאכול בשר חזיר באיסור דרבנן לא מצינו חילוקים בראשונים בזה.
