בעניין ירושה: אשה הורישה ל-6 ילדיה (3 בנים ו-3 בנות) את דירתה. אחד הבנים שמע על כך וגייס את אחיו לשנות את הצוואה, האח שגויס החל לצעוק על האמא שמגיע לו ולאחיו כל הירושה בגלל היותם הבנים והאח השלישי הוא חילוני ולבנות לא מגיע כלום. האמא פחדה מהצעקות שלו וחתמה לו על מה שרצו והעבירה את הדירה על שמו ועל שם אחיו. לאחר מכן כל הזמן האמא היה לה רע עם מה שהוא אילץ אותה והיא סיפרה לכל מי שיכלה לאחיות שלה סיפרה הבן צעק עלי והחתים אותי בכוח בניגוד לרצוני. יותר מזה, היא מאוד נפגעה מהכלות שלה במשך החיים, כי היו מזלזלות בה, והיא אמרה הכלות האלה לא ירשו אותי, כך שלמעשה זה היה לה ועגמת נפש אדירה מכל מה שכפו עליה הבנים שנשואים לכלות והכריחו אותה לחתום בניגוד לרצונה, האם יש תוקף למעשה שעשו.
יצוין כי היום יש עדות של 3 נשים ששמעו אותה שתי אחיותה ועוד אחת הבנות. האמא היתה מאוד מבוגרת וחולנית ולא יכלה לעמוד כנגד צעקות הבן. היא ניפטרה כ-4 שנים לאחר הצוואה.
לסיכום יש צוואה שרוקנו אותה מתוכן, האם ניתן לשנות את המצב ע"י הוכחות של 3 נשים, והאם המעשה שנעשה ע"י האחים היה הגון וישר.
תשובה:
המעשה של האחים לא היה הגון ולא ישר. מקובל היום לחלק את הירושה בשווה בין הבנים והבנות (למעט סכום כסף מסוים שיש להשאיר שתתקיים בו ירושה מן התורה), האמא היתה רשאית לבחור בדרך זו והאחים לא היו רשאים לאיים עליה ולהפעיל עליה לחץ לשנות את הצוואה.
אבל, בדיעבד לא נראה שניתן לבטל את העברת הדירה שהאחים השיגו בערמה מחמת שתי סיבות. א. הפעלת לחץ של צעקות אינה בגדר אונס בכדי לבטל מתנה. אונס הוא רק איום ממשי. ב. העדים ששמעו את האמא הן נשים וגם קרובות ופסולות לעדות. גם אם האמא עצמה היתה מספרת כן בבית דין זה לא היה עוזר לה לאחר שכבר העבירה את הדירה על שם האחים. יש צורך בעדים שהיו בשעת מעשה.
מקורות:
דיני אונס עיין שו"ע חו"מ סי' רה סעיף ז.
