לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

נטילת הידיים מיד לאחר קימתו מהשינה

סימן א' סעיף א,משנה ברורה:

" ומיד כשיעורר משנתו ואינו רוצה לישון ייטול ידיו אף שנשאר מושכב, ומכל שכן שלא ילך ארבע אמות בלא נטילת ידיים.ובזוהר הקדוש מפליג עבור זה בעונשו למאוד כי הוא משהה על עצמו רוח הטומאה"

השאלה היא כזאת: אם הזוהר דיבר דווקא על ההולך ד' אמות בלא נטילת ידיים אז כביכול זה לא מהטעם של השהיית רוח טומאה כי כאשר הוא נשאר מושכב הוא משהה על עצמו רוח הטומאה. ואם הזוהר התכוון אף לאדם הנשאר מושכב כלומר מיד שיתעורר וזה מטעם של השהיית רוח טומאה אז למה אמר החפץ חיים כל שכן שלא ילך ד' אמות בלא נטילת ידיים?

תשובה:

שלום רב.

עיקר קפידת הזוהר היא על ההליכה, רק יש משמעות בדברי הזוהר גם לענין השהיית הרוח טומאה על האדם, וזה כוונת דברי המשנה ברורה לכתחלה מיד כשיתעורר יטול ידיו כדי לא להשהות על עצמו את רוח הטומאה, וכל שכן שלא ילך ד' אמות בלי נטילת ידים שעל זה הזוהר מפליג מאוד כי משהה על עצמו רוח הטומאה היינו כשהולך, וכפי שמפורש בזוהר

אך לענין עצם השהיית רוח הטומאה על האדם בשוכבו אין זה מפורש בזוהר, אלא בשל"ה חולין ד"ה וז"ל סדר היום כתב שמשמע לו בדברי הזוהר בבראשית (פרשת וישב על הפסוק ויאמרו איש אל אחיו) שאין לאדם להשהות על עצמו את רוח הטומאה.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל