משגיח שלא הגיע לעבודתו בשעה שנקבעה ונגרמו נזקים

נושא: משגיח שלא עשה מלאכתו
לפני מקרה שבו המשגיח לא הגיע בזמן לתפקיד והייתי מאוד מודה אם הרב יוכל לעזור לי לנתח את המקרה ולכוון אותי להמשך לימוד הנושא – אם אפשר, עם מקורות.
המקרה: מוזמנת השגחה לתהליך רב שלבי. בכל שלב מעורבת צוות אנשים של מפעל הייצור. מדובר על שני מרכיבים ליצור מוצר מסוים. לשלב הראשון המשגיח היה מוזמן לשעה 6:00 בבוקר להשגיח על מסירת מרכיב משליח כשר אל צוות היצור שלב א’ האמור לעבד את המרכיב לצורך המשך היצור. המשגיח הגיע רק בשעה 06:40 ולא הייתה ברירה לשליח המרכיב אלא למסור את המרכיב לצוות היצור ללא להשגחה. לא היה לשליח אפשרות לעקב את מסירת המרכיב ולחכות למשגיח חלופי מפני שהיצור היה צריך להתחיל לפי לוח זמנים ומעורבים מספר עובדים שלא היה אפשר לעקב. ונוסף גם היה חשש לקילקול המרכיב מאריכות הזמן לתיפול המרכיבים.
איך הרב מציע לנתח את המקרה? איך להגדיר את ההשגחה? במקרה קיים חשש לעירבוב הרכיב עם מרכיבים לא כשרים אחרים משך המהלך ולכן להשלכות שליליות מאוד כולל פגם במוצר היוצא מין הקו היצור לשוק ונזק למשתמש במוצר. לכן, איזו אחריות נושא המשגיח ומה ההשלכות על פי דין תורה, דיני ממון וכו’?

תודה מראש,

תשובה:

בשאלה לא הובהר אם המשגיח הוא עובד של וועד הכשרות או של המפעל. כמו כן, האם הוסרה ההשגחה מקו ייצור זה, או לא. אענה בתשובות כלליות.

ישנם שתי שאלות. א. האם מותר לפטר את המשגיח ללא התראה, ועל כך התשובה היא: כן, אלא שיש סוברים שרק אם עשה כן שלושה פעמים. הטעם הוא כיון שבאיחור שלו יכולים להיות נזקים שלא ניתן להעריך אותם, עיין עלון המשפט גליון 32 עמוד ב דין 2. ב. האם הוא חייב לשלם את הנזקים שנגרמו, ועל כך התשובה שלדעת המחבר לא ניתן לחייב ולדעת הרמ"א ניתן לחייב על נזקים שנגרמו למעסיק (ולא לאחרים, כגון צרכני המוצר), כמו כן, ניתן לחייב רק על נזקים ישירים של ממון ולא על עוגמת נפש או נזקים מהשלכות לא צפויות. כגון: אם היו ממתינים עד 6:40 היו מפסידים רק שכר עבודה של העובדים ועכשיו שהכניסו את הרכיב ללא השגחה הפסידו הרבה יותר, לא ניתן לחייב על נזק זה. דעת הרמ"א היא בשו"ע חו"מ סי' שלג  סעיף ו ודעת המחבר מבואר בנתיבות שם ס"ק יד.