לכבוד הרב שלום.
מתי אני צריך לברך לישב בסוכה בשאר ימי חול המועד לפי דעת הספרדים…חג סוכות שמח
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר אוכל אדם פת בשיעור כ 60 גר', הרי זה בכלל שיעור סעודת קבע שאסור לאכלה חוץ לסוכה, וכיון שכן חייב לאוכלה בסוכה, וסדר הברכה: כשנכנס לסוכה, בעודנו עומד יברך "לישב בסוכה" מעומד, ואחר כך ישב ויברך המוציא על הפת.
גם באכילת מזונות כשיעור הנ"ל יש חיוב לאוכלן בסוכה, אולם אין לברך באכילתן לישב בסוכה. אולם אם אוכל כשיעור שלש ביצים ומעלה דהיינו כ 160 גר', וקובע סעודתו על העוגות, חייב לברך לישב בסוכה.
ויה"ר שתזכו לישב בסוכת עורו של לויתן. אכי"ר.
מקורות:
עי' בחי' הראשונים למס' סוכה (כו., תוס' וריטב"א שם) שאכילת ארעי היינו עד כביצה, ויותר מכביצה היינו סעודת קבע. וכ"פ הטשו"ע (סי' תרלט ס"ב). ועי' חזו"ע (סוכה עמ' קלב) דבאכילת 60 גר' יש לברך לישב בסוכה. וכ"כ בנטעי גבריאל (סוכה עמ' קכו).
בסדר הברכות, עי' בטור (או"ח סי' תרמג) שפסק כדברי הרא"ש (סוכה פ"ד סי' ג) שראוי לברך תחילה ברכת המוציא שהיא התחלת סעודה ואח"כ ברכת לישב בסוכה. אולם מרן בשו"ע (סי' תרמג ס"ב-ג) פסק כדעת הרמב"ם (פ"ו מסוכה הי"ב) שיברך קודם לישב בסוכה ואח"כ המוציא, אלא שסיים דנוהגים העולם לברך לישב בסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעום. ורבים מהפוס' הספרדים הסכימו כדעת הרמב"ם, וכן העלה בחזו"ע (סוכה עמ' קעג) לברך קודם לישב בסוכה ואח"כ המוציא, אלא שכתב שהנוהגים לברך קודם המוציא ואח"כ לישב בסוכה יש להם ע"מ שיסמוכו, ואין בזה הפסק.
מ"ש לענין מזונות, עי' למרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' עא) ובספרו מחזיק ברכה (סי' תרלט ס"ק ה) שכתב דאין לברך לישב בסוכה אלא כשאוכל שיעור קביעות סעודה. ופליג ע"ד שו"ת גנת ורדים (חאו"ח כלל ד סי' ו). וכן המנהג. וכן העלה מו"ז מרן שליט"א בספר חזו"ע (סוכה עמ' קלד).
