בעלי חייב לבית הכנסת תשלומים עבור קניית ברכת הפרנסה עוד משנה שעברה ועד היום.
האם חובה לשלם את התשלום עד יום כיפור?
או שאפשר לדחות תשלום זה קצת אחריי מכון שקשה לנו עם כל התשלום בסכום אחד.
או אפשר לחלק את התשלום לכמה ציקים האם זה בסדר ???והאם חובות בכלל חייב לסיים לפני כיפור
תשובה:
שלום רב,
א. נדרים ונדבות שאדם התחייב בהם, כל שהגיע הרגל שאחר התחייבותו ולא שילם, הרי זה ביטל מצות עשה. עברו עליו ג' רגלים ולא הביא, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר: "לא תאחר לשלמו". ולכן נהגו שלא לאחר לשלם נדרים אחר ערב ר"ה, שכן יש בזה כדי להכריע את הכף זכות. ומאידך, כשמשלם נדריו, יהיה המלאך ההוא סניגור ומליץ טוב בעדו. ויהיה בזה גם תועלת לקיבול התפילות.
ועל כן, הזדרזו נא לשלם נדריכם לבית הכנסת, ואף אם נותן האדם מספר צ'קים מראש לבית הכנסת, יש בכך משום קיום הנדר. ולהבא, הזהרו שלא להתחייב בדבר שאין אתם יודעים את מקור תשלומו.
ב. גם לשאלתכם בדבר חובות אחרים, יש להשתדל מאד לפרוע את כל החובות קודם שיגיע יום הכיפורים, כדי לבא נקיים וטהורים לקראת היום הנורא והנכבד. אולם, אם המלווה מסכים לדחות את מועד הפרעון, אין בכך חובה.
מקורות:
א. עי' גמ' ר"ה (ד.), וכ"פ הרמב"ם (פי"ד ממעשה הקרבנות הי"ג): אחד נדרים ונדבות עם שאר הדברים שאדם חייב בהן מערכין ודמים ומעשרות ומתנות עניים, מצות עשה מן התורה שיביא הכל ברגל שפגע בו תחילה, שנאמר: ובאת שמה והבאתם שמה וגו' כלומר בעת שתבא לחוג תביא כל מה שאתה חייב בו ותתן כל חוב שעליך לשם, הגיע הרגל ולא הביא הרי זה ביטל מצות עשה, עברו עליו שלשה רגלים ולא הביא קרבנותיו שנדר או התנדב או שלא נתן הערכים והחרמים והדמים, הרי זה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאחר לשלמו, אינו עובר בלא תעשה עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה. ע"כ.
וראה בספר חמדת ימים (ח"ד דס"ה,ב) שכתב דמכלל תיקוני היום הזה (יוה"כ) הוא תשלום וקיום נדריו שנדר לצדקה, ואף המצוות אשר קנתה ימינו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשבתות ובחגים ובמועדים, אשר כל מה שאומר לפני המון ליתן בעד המצוה ההיא הרי הוא עליו בתורת נדר כאשר חכמים הגידו, ואל תאמר לפני המלאך זה החזן כי שגגה היא כי למה יקצוף האלקים על קולך (קהלת ה, ה), על אותו קול שאמרת וחיבל את מעשה ידך מיעוט מצוות שביד אותו האיש, והקב"ה מכניס מארה ומאבדם ממנו, וכבר כתבנו בשם המקובלים שהנודר דבר מצוה נברא מלאך, אבל לא נגמרת הווייתו עד שישלם נדרו, וכשאינו משלם נדרו המלאך ההוא תלוי ועומד, וצער הוא לו, עד שישלם נדרו. ובשלמו את נדרו, המלאך ההוא יהיה לו סניגור ומליץ טוב בעדו, כמו שכתוב העושה מצוה אחת קנה לו סניגור אחד. ומטעם זה נהגו במקצת מקומות לשלם כל אחד חובותיו לבית הכנסת בערב יום הכיפורים כדי לשלם נדריהם אשר אמרו לפני המלאך זה החזן ליתן, כדי שיושלמו הווייתן של המלאכים ההם ויעמדו למליצי יושר עליהם כאמור, וגם הוא תועלת לקיבול התפילות דהא בהא תליא כמו שכתוב (תהלים נ,יד) זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך. וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. ונאמר (איוב כב,כז) תעמיד אליו וישמעך ונדריך תשלם ותגזור אומר ויקם לך. ובנדרי שמים קמיירי שמצוה לקיימם, כמו שכתוב ושלם לעליון נדריך, כי בדברי הרשות שהם למטה בעניני העולם אינו צודק לומר לעליון. ונתנו טעם לזה המפרשים כי הוא מדה כנגד מדה, כי התפילה הוא שואל בדיבור שיעשה לו הקב"ה כך וכך, ויענהו השם לאמר תקיים אתה במעשה נדבה אשר דיברת בפיך, וגם אני אעשה כמוך ואקיים עתירתך אשר העתרת בפיך. עכ"ל.
וראה עוד כיו"ב בספר ראשית חכמה [שער הקדושה פרק יד, כ] שכתב: ושמעתי מפי מורי עליו השלום (רבינו משה קורדבירו ז"ל) ענין נאות גם כן בענין נדרים, אמר שהנודר לעשות מצוה הנה באמירתו יברא מלאך אחד, אבל לא תגמר הווייתו עד שיתקיים גמר המצווה, שנודע העושה מצוה אחת קנה לו סניגור אחד (אבות ד, יא) והנודר ואינו משלם נדרו נמצא שהמלאך ההוא תלוי ועומד וצער הוא לו, עד שיגמר מעשה המצוה ההיא. והרוצה שתפילתו תהיה נשמעת ובקשתו תיעשה, ישתדל להשלים נדריו. ע"כ. והביא כ"ז בספר קדוש בציון (פ"א סעי' ל).
ב. עי' ספר יוסף אומץ (יוזפא, סימן תתקפג) שכתב ראיתי חרדים לדבר השם שמדקדקים לפרוע כל מה שחייבים לחבריהם קודם יום הכיפורים, אפילו אם לא תבעו אותם מעולם, כדי שלא ימצא המקטרג אחריהם מאומה. וכ"כ במחזור בית הכפורת (עיו"כ ס"ב). וגם זה הובא בספר קדוש בציון (פ"א סעי' כט), ושאביו הגה"ק רבי סלמן זיע"א היה מקפיד בזה מאד.
