לתרומות לחץ כאן

נדר שאם היה יודע שיעבור עליו לא היה נודר אם נחשב פתח ואם צריך לפרט הנדר

א) מי שאמר שמקבל על עצמו שאם יקום מאוחר יתן צדקה, ונכשל וקם מאוחר, ואם היה יודע שיקום מאוחר לא היה נודר, נחשב לפתח?
ב) מי שיש לו פתח לנדר, אך מתביש לגלות את הנדר, האם יש אופן שאפשר להתיר בפני שלושה אך לא לספר מה היה הנדר?

תשובה:

שלום רב.

א) גם פתח שהוא מגוף הנדר נחשב פתח, ולכן אם אומר שאם היה יודע שיעבור על הנדר לא היה נודר נחשב גם כן פתח וניתן להתיר הנדר.

ב) צריך לפרט את הנדר, אך מספיק לפרטו בפני אחד מן המתירים, ובאופן שאינו יכול לפרט את הנדר, יכול לומר למתירים שאין זה נדר לדבר איסור ובכך אין צריך לפרט להם את הנדר.

מקורות:

א) בגמרא בנדרים כג,א ובשו"ע רכח,ז מבואר שאדם שהדיר את חבירו מנכסיו אם יעשה דבר מסויים, ועבר ועשה את אותו דבר, אם אומר שאם היה יודע שיעבור על דבריו לא היה נודר נחשב לפתח. ולדעת הגינת ורדים (יו"ד כלל ב' סימן ח' ד"ה אך) גם אדם שנדר על עצמו אם יעשה דבר מה ועבר ועשה כן, נחשב הדבר לפתח, וכך מבואר בשו"ת התשב"ץ ח"ב סי' קל"א (ר' בערך השולחן סי' רכח סק"ח שהאריך בזה).

ב) שו"ע סי' רכ"ח סעיף י"ד, וטעם הדבר שחכמים גזרו שצריך לפרט את הנדר, כדי שהחכם ידע שאינו מתיר נדר לדבר איסור, וכתב הרשב"א בשו"ת ח"ד סימן ס"ב שדי שמפרט את הנדר בפני אחד מן המתירים. וכתבו הפוסקים שאם אומר למתירים שאין זה נדר לדבר איסור אין צריך לפרט להם כי בכך לא שייך גזירת חז"ל, ומשום כך מועיל התרת הנדרים שעושים בערב ראש השנה כיון שאומרים שם שאין הכוונה להתיר נדרים שאי אפשר להתירם, ומשום כך גם מועיל התרת נדרים של 'כל נדרי', כן משמע ברא"ש בסוף יומא, וכן כתב הגרש"ז אוירבאך זצ"ל בספר שלמי נדר הערה י"ג.

 

ועי' בחידושי החתם סופר גיטין לה,ב ד"ה נחזור וד"ה צריך שכתב שאף אם יפרט הנדר בשפה שהמתירים אינם מבינים מועיל כיון שהעיקר הוא שמפרט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל