מה מברכים על קרוטונים ("אוסם")?
כתוספת למרק – מגביר טעם רציני, אם כי אף פעם איני אוכלת אותם בנפרד, או כתוספת לסלטים וכד'.
תשובה:
שלום רב.
רוב הקרוטונים המצויים בשוק כיום, ברכתם 'בורא מיני מזונות'. אך על קרוטונים שנאפו בתנור ביתי מחתיכות פת מברכים המוציא אף שהם קטנים.
לענין מרק קרוטונים, אם יש במרק כמות גדולה מהם מברך עליהם ופוטר את המרק. ואם יש רק כמות קטנה, מברך על המרק 'שהכל' ועל הקרוטונים 'בורא מיני מזונות'.
סלט ירקות עם קרוטונים, יש אומרים שמברך על הקרוטונים 'בורא מיני מזונות' ופוטר את הסלט, ויש אומרים שמברך על מין את ברכתו הראויה, ואם הקרוטונים לא ניתנו כלל לטעם אלא ליופי לכאורה אין לברך עליהם כלל.
מקורות:
מכיוון שברוב המפעלים התעשיתיים הפת נאפית לצורך הקרוטונים ולא היה עליה שם פת מעולם, וגם אחר כך הם מטוגנים בשמן עמוק המוגדר כבישול ומכיון שאין בכל חתיכה כזית ברכתם בורא מיני מוזנות. ר' בספר שערי הברכה עמוד תרפד שהביא את כל השיטות בזה, ומהדברים שם עולה כפי שכתבנו.
לענין סלט עם קרוטונים, הדבר תלוי במחלוקת האחרונים בדין שני מינים המעורבים יחד וניכרים כל אחד לעצמו אם בטלים זה לזה, ר' בחיי אדם נא,יג ובמ"ב רי"ב סק"א ובשעה"צ סק"ב, ובספר שערי הברכה פרק ט"ו סי"ב שהביא באריכות את כל דעות הפוסקים בזה.
עכשיו שתינו מרק ורצינו לאכול קרוטונים, אז הגעתי לכאן לברר ברכתם….לא מצאתי כאן תשובה למעשה, ולכן אשמח לשמוע:
אצלנו, הקרוטונים הם תעשייתיים(אוסם) אך כתוב עליהם אפויים וכו'….לכן לפי ההלכה שנכתבה לעיל אין בידי דבר, כי מצד אחד זה תעשייתי ועשוי עבור קרוטונים אך מצד שני זה אפוי…
תודה
גם באופן זה ברכתם מזונות, כיון שהם מתובלים מאוד ונילושים בשמן.
שלום לכבוד הרב שליט"א
בספר חזון עובדיה על הלכות ברכות (עמוד סב') הביא דברי הבית דוד: "לפי שעשיית פת כסנין שכוססים אותו הוא באופן שלאחר שנאפה כהוגן חוזקים ומכניסים אותו לתנור על מנת שיתייבש ביותר..". ולכאורה לפי זה גם אם הם מתחילה לחם, ברכתם תהיה מזונות שהרי דינם כפה"ב.
מדוע לכאורה לא לנהוג כן?
תודה רבה
שם לכתחילה הוא נעשה כדי להמשיך את אפייתו אחר כך שיתחזק ויתקשה, אבל דבר שנעשה לשם לחם ואחר כך עושים ממנו קרוטונים יש לו דין אחר.
למה לגבי מצא שאין בה כזית שטיגנה או בשלה מברכים מזונות?
האם זה מפנה שמצה בכל השנה ברכתה מזונות?
לא זה דין נכון בכל לחם ראה סי' קסח סעי' י.
השאר תגובה