קראתי בחוברת הלכה,שחכמים אסרו לסחוט פירות כיוון שלא יבוא ויטעה ויסחט ענבים וזיתים.אבל השאלה לכאורה היא כזאת: אם אסור לסחוט כלומר להוציא את המיץ שבפרי כיוון שזה 'מפרק' אז אסור בכל פרי וכל דבר שקיים בו הטעם הזה. בין ענבים וזיתים ושאר פירות אם כן למה כתוב בחוברת שחכמים אסרו שמא יבוא ויטעה כלומר אפשר להבין שהסחיטה בשבת היא רק לעניין ענבים וזיתים?
תשובה:
שלום רב.
מהתורה אסור לסחוט רק זיתים וענבים משום שפירות אלה הדרך לסוחטם אבל שאר פירות שאין הדרך לסוחטם אין איסור מהתורה, אבל חכמים אסרו לסחוט פירות שרגילות לפעמים לסוחטם גזירה שמא יבואו לטעות ולסחוט זיתים וענבים.
מקורות:
בגמרא במסכת שבת דף קמ"ה. מבואר שמהתורה אסור לסחוט רק זיתים וענבים, ורש"י שם כתב דזיתים וענבים דרכן סחיטה ולכן אסור מהתורה, וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם.
לפי"ז אם יהיו פירות אחרים שהדרך לסוחטם יהיה בזה איסור תורה, וכגון תפוזים ואשכליות היום שהדרך לסוחטם יהיה אסור מהתורה.
אבל בחידושי הר"ן שם כתב שזיתים וענבים יש למשקה היוצא מהם חשיבות של משקה, ולפי"ז כתב הפמ"ג בהקדמה לסי' ש"כ ששאר פירות אפי' יהיה הדרך לסוחטם לא יהיה בזה איסור תורה שאין למשקה היוצא מהם חשיבות משקה ולא הוי מפרק משקה מאוכל.
לענין שאר פירות מבואר בסוגיא בריש פ' חבית שאסור מדרבנן גזירה אטו זיתים וענבים, ואבל פירות שאין הדרך לסחוט כלל אין איסור כלל, וכן נפסק בשו"ע סי' ש"כ.
ועי' ב"י שהביא שיטת רש"י ורבינו ירוחם דגם שאר פירות יש איסור דרבנן כיון שהוא סוחט ומעונין במשקה זה נותן לזה חשיבות של משקה והוי סוחט, אבל רוב הראשונים חולקים על זה, וגם בדעת רש"י אינו מוכרח וכמו שביאר בביה"ל שם והכריע לדינא להקל.
אמנם, במציאות היום בלא"ה כמעט כל הפירות אסורים בסחיטה כיון שרוב רובם של הפירות הדרך לפעמים לסוחטם.
