מקור שדוד הרגל הרביעית במרכבה

לכבוד הרבנים, תודה לכם על הידיעות, כגון על מה שכתב החיד"א לתלות את היות דוד המלך רגל רביעי במרכבה במה שהוא אמר "אלוקים אמר לו קלל".
רציתי להעלות אפשרות המשתמע מדברי הספורנו בפרשת בראשית ועולה בקנה אחד עם דברי הזוהר המובא ברקאנטי: "דבתר דאזדמן ליה ההוא חובא, אף על גב דמחל ליה הקב"ה…לא שבקוהו… וביומא דאתבני מקדשא…לאתקנא ליה עם אבהתא רכיבי עילאה…". הנשמע מדברי הזוהר, שהיה צריך כפרה גמורה על חטא בת שבע, ודבר זה נשלם לגמרי כשאמר "חטאתי", אלא רק בבניין בית המקדש, עיין בדברי הזוהר ותבין.
והנה מבואר בשני לוחות הברית שכשזכה דוד להיות הרגל הרביעי של המרכבה, החליף בזה את אדם הראשון, שתיקן הוא את חטאו.
והנה, מבואר בזוהר הקדוש שהאבות הם אלו שתקנו את חטא האדם הראשון על ידי צדקותם. ואם כן אפשר לומר שמה שתיקן דוד בעצמו הוא לא במניעה מהחטא, כמו האבות, אלא במעשה התשובה, וכמו שכתוב בגמרא, שכל מה שנכשל דוד המלך באותו עוון, הוא כדי להורות לבעלי תשובה.
ועיין בפירוש הספורנו, שכתב על הפסוק "האשה אשר נתתה עמדי" כאשר אדם הראשון התנער מאחריותו והאשים את אשתו, אומר הספורנו שהיה צריך לומר באופן מאוד פשוט "חטאתי", כמו שאמר דוד המלך.
אם כן רואים לפי דברי הספורנו, ששם התיקון והזכייה של דוד המלך, כלפי מה שהיה אדם הראשון יכול להודות על חטאו ולא הודה.
היוצא מדברינו, שמה שזיכה את דוד המלך להיות רגל רביעי במרכבה הוא מה שאמר "חטאתי" על חטא בת שבע, שעניינו נשלם רק בבניין בית המקדש, וכדברי הזוהר המובא בספר הרקאנטי.
(על פי זה, ניתן להסביר שחטא בת שבע מקביל לחטא עץ הדעת, ודבר זה מרומז בשמה, שהרי פירוש "בת-שבע" – סוג משובח של עץ תאנה, ויש אומרים שזהו סוג העץ של עץ הדעת. ואם כן מה שכתוב בגמרא שבת שבע הייתה ראויה לדוד מששת ימי בראשית, היינו כמו אותו ניסיון של אדם הראשון של ששת ימי בראשית, כך היה בדוד, שעבר על עבירה דומה. שהרי כתב האר"י הקדוש שהיה מותר לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת אילו היה ממתין לשבת. וכן אצל דוד המלך אילו היה ממתין עד שבת-שבע כבר לא תהיה אשת איש, ולא היה עושה בצורה שעשה, לא היה בידו עוון. כל זה היה כדי להראות דרך לבעלי תשובה ועל ידי זה תיקן את חוסר התשובה של חטאו של אדם הראשון, באומרו "חטאתי", בלי לתרץ את עצמו. וכך זכה למלאות את מקומו במרכבה העליונה, וכמו שכתוב בספר שני לוחות הברית.)