לתרומות לחץ כאן

מקור שדוד הרגל הרביעית במרכבה

שלום לכבוד הרבנים
שאלתי היא בעניין מה שמצוי בכמה מספרי האחרונים כמו מרן החפץ חיים (שמירת הלשון פרק ח) שדוד המלך נעשה רגל רביעית למרכבה בשעה שהוא הבליג על מה שבזהו שמעי בן גרה, האם יש לזה מקור בתלמוד או במדרש או בזוהר ?
אשמח לקבל תשובה במהרה

תשובה:

שלום רב.

כך כתוב בזוהר הקדוש פרשת ואתחנן רסב,ב, וכך כתבו בהרבה מספרי המקובלים.

 

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. מחילה מכת"ר עברתי על הזוהר אתחנן הנ"ל ולא מצאתי זכר לזה רק שאכן דוד הוא רגל רביעית וזה מצאתי בעוד כמה מאמרים אך את הסיבה שמזכיר החפץ חיים בגלל שמעי בן גרא זאת לא מצאתי ואדרבא מצאתי סתירה לזה מדברי הרקאנטי וז"ל ריקאנטי בראשית פרק יא) וזהו מאמרם האבות הן הן המרכבה [ב"ר פב, ז], ואין קורין אבות אלא לשלשה [ברכות טז ע"ב], והרגל הרביעי הוא דוד, אמנם לא זכה למעלה ההיא בחייו, רק בבנין הבית שבנה שלמה בנו עליו השלום. וכן אמר בספר הזוהר [זוהר חדש לך לך כה ע"ג] ביומא דאיתבני בית מוקדשא עביד הקדוש ברוך הוא טיבו סגיא עם דוד מלכא, דבתר דאזדמן ליה ההוא חובא אף על גב דמחל ליה הקדוש ברוך הוא, כד נפק ליה מהאי עלמא לא שבקוהו מלאכי עילאה למיעבר תרעי ירושלם דלעילא, והוה יתיב אבראי, וביומא דאיתבני מקדשא קרא הקדוש ברוך הוא למיכאל רברבאה קדישא ומני ליה למיהוי הוא ושיתין קדישין עילאין אפטרופוסא דישראל, אינון דאסחרו כורסיה יקרא, ומני ליה למיעל לדוד משיחא לתרעי ירושלם דלעילא ולאתקנא ליה עם אבהתא רכיבא עילאה ע"כ.
    אשמח מאוד לקבל תשובה במהרה

  2. זה לשון הזוהר הקדוש שם: רק באבותיך תלתא ורתיכא ארבעה, ד' מנלן דכתיב (שם) ויבחר בזרעם אחריהם מאי משמע לאכללא בהו דוד מלכא דאיהו רביעאה לאתתקנא ברתיכא קדישא דתנינן אבהתא תקונא ושלימותא דכלא וגופא בהו אשתכלל ואתבני ובהו אתאחיד, אתא דוד מלכא ושכליל כלא ואתקין גופא ואשלמיה בהו, וא"ר יצחק כמה דזכו אבהתא לאתעטרא ברתיכא קדישא כך זכה דוד לאתתקנא בסמכא רביעאה דרתיכא. פי' הסולם: שואל רק באבותיך חשק ה' שאמרת שהם המרכבה אינם אלא שלשה והמרכבה היא ארבעה ומאין לנו הרביעי ומשיב שכתוב ויבחר בזרעם אחריהם שואל מה זה משמע ומוטיב שהכתוב הזה בא לכלול בהאבות את דוד המלך שהוא הרביעי להתתקן במרכבה
    הקדושה כי למדנו האבות הם תקון ושלמות הכל והם גוף דהיינו חג"ת דז"א הנקרא גוף ובהם נשתכלל הגוף ונבנה ובהם נתאחד כלומר שעיקר הגוף שהוא ז"א הוא רק החג"ת שבו שהם למעלה מחזה הנקראים אבות בא דוד המלך ושכלל הכל והתקין הגוף והשלימו בהם כי נעשה להם רביעי שה"ס המלכות המשלמת את ז"א שנקרא גוף ואמר ר' יצחק
    במו שזכו האבות להתעטר בהמרכבה הקדושה כך זכה דוד להתתקן בעמוד הרביעי של המרכבה.

  3. שוב מחילה רבה מכת"ר את הלשון הזו ראיתי. לשון כעיין זו יש עוד כמה פעמים.

    אך לא מבואר בה הסיבה שביגלל שדוד המלך קיבל עליו באהבה את הביזיון שקיללו שמעי בן גרא קללה נמרצת ודוד ענה כמו שנאמר "כי ה' אמר לו קלל" וזו הסיבה לזה שזכה להיות רגל למרכבה

    שאלתי היא היכן המקור לזה ?

  4. למעלת כבוד השואל הרב ר' משה שליט"א:
    אכן כתוב בזוה"ק שדוד המלך ע"ה לא נהיה רגל רביעי למרכבה עד לאחר שבנה שלמה את בית המקדש, ,אמנם לכאורה י"ל שאין זו סתירה למה שכתב החפץ חיים, שהסיבה שזכה לדבר זה הוא כשכר על שהבליג על מה שבזהו שמעי בן גרה, דאכן יש לומר שהקב"ה המתין לפרוע לו את שכרו על ההבלגה, עד שבנה שלמה את ביהמ"ק. [אכן אין מהזהר מקור לדברי הח"ח, אבל סתירה גם כן אין כאן].

  5. לכבוד הרבנים, תודה לכם על הידיעות, כגון על מה שכתב החיד"א לתלות את היות דוד המלך רגל רביעי במרכבה במה שהוא אמר "אלוקים אמר לו קלל".
    רציתי להעלות אפשרות המשתמע מדברי הספורנו בפרשת בראשית ועולה בקנה אחד עם דברי הזוהר המובא ברקאנטי: "דבתר דאזדמן ליה ההוא חובא, אף על גב דמחל ליה הקב"ה…לא שבקוהו… וביומא דאתבני מקדשא…לאתקנא ליה עם אבהתא רכיבי עילאה…". הנשמע מדברי הזוהר, שהיה צריך כפרה גמורה על חטא בת שבע, ודבר זה נשלם לגמרי כשאמר "חטאתי", אלא רק בבניין בית המקדש, עיין בדברי הזוהר ותבין.
    והנה מבואר בשני לוחות הברית שכשזכה דוד להיות הרגל הרביעי של המרכבה, החליף בזה את אדם הראשון, שתיקן הוא את חטאו.
    והנה, מבואר בזוהר הקדוש שהאבות הם אלו שתקנו את חטא האדם הראשון על ידי צדקותם. ואם כן אפשר לומר שמה שתיקן דוד בעצמו הוא לא במניעה מהחטא, כמו האבות, אלא במעשה התשובה, וכמו שכתוב בגמרא, שכל מה שנכשל דוד המלך באותו עוון, הוא כדי להורות לבעלי תשובה.
    ועיין בפירוש הספורנו, שכתב על הפסוק "האשה אשר נתתה עמדי" כאשר אדם הראשון התנער מאחריותו והאשים את אשתו, אומר הספורנו שהיה צריך לומר באופן מאוד פשוט "חטאתי", כמו שאמר דוד המלך.
    אם כן רואים לפי דברי הספורנו, ששם התיקון והזכייה של דוד המלך, כלפי מה שהיה אדם הראשון יכול להודות על חטאו ולא הודה.
    היוצא מדברינו, שמה שזיכה את דוד המלך להיות רגל רביעי במרכבה הוא מה שאמר "חטאתי" על חטא בת שבע, שעניינו נשלם רק בבניין בית המקדש, וכדברי הזוהר המובא בספר הרקאנטי.
    (על פי זה, ניתן להסביר שחטא בת שבע מקביל לחטא עץ הדעת, ודבר זה מרומז בשמה, שהרי פירוש "בת-שבע" – סוג משובח של עץ תאנה, ויש אומרים שזהו סוג העץ של עץ הדעת. ואם כן מה שכתוב בגמרא שבת שבע הייתה ראויה לדוד מששת ימי בראשית, היינו כמו אותו ניסיון של אדם הראשון של ששת ימי בראשית, כך היה בדוד, שעבר על עבירה דומה. שהרי כתב האר"י הקדוש שהיה מותר לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת אילו היה ממתין לשבת. וכן אצל דוד המלך אילו היה ממתין עד שבת-שבע כבר לא תהיה אשת איש, ולא היה עושה בצורה שעשה, לא היה בידו עוון. כל זה היה כדי להראות דרך לבעלי תשובה ועל ידי זה תיקן את חוסר התשובה של חטאו של אדם הראשון, באומרו "חטאתי", בלי לתרץ את עצמו. וכך זכה למלאות את מקומו במרכבה העליונה, וכמו שכתוב בספר שני לוחות הברית.)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל