אם מותר לשקר מחמת בושה או מבוכה

רבני בית ההוראה
י"ז אלול ה'תשע"ב

מותר לשנות מן האמת מסיבה של בושה/מבוכה?
כלומר קורה ששואלים אותי שאלות על עצמי שהתשובה מביישת אותי או מביכה אותי ואני לא מרגיש בנוח עם זה. חשוב לציין שהתשובה להם באופן אישי לא תשנה ולא תיתן להם תועלת אישית או חלילה ההפך. אלא שהן שאלות סקרנות כזו אך בכל אופן אני מתבייש.

תשובה:

שלום רב.

מותר לשקר כדי לא להתבייש, והכלל הוא שכל שקר שאין בו נזק לחברו מותר לאומרו לתועלת אם אין אפשרות אחרת, אך יש להזהר לא לשקר בשקר גדול יותר מכפי הנצרך.

מקורות:

איסור שקר הוא איסור תורה כמו שכתוב בשמות (פרק כ”ג פסוק ז’) “מדבר שקר תרחק”, נחלקו הראשונים והאחרונים האם מהתורה הוא דוקא בשקר שגורם נזק לחבירו או בכל שקר, וגם הסוברים שאין בזה איסור תורה מודים הם שזה אסור מדברי קבלה כמו שנכתב על גנות השקר רבות בכתובים.

האיסורים של בין אדם לחברו לא נאמרו אלא כשאר האדם נוהג בדרך של השחתה וקלקול ומידות רעות, מה שאין כן אם עושה זאת לתועלת בדרך של בניה ותיקון, הדבר מותר בתנאים מסוימים, וגם איסור שקר נכלל בכך, ולכן מותר לשקר לתועלת בתנאים מסוימים, כדאי מאד לעיין בספר לרעך כמוך (כרך ח’) העוסק באיסור שקר בעמ’ 339 כדי לראות את כל התנאים בדין זה.

בלחם משנה (גזילה פי”ד הי”ג) כתב מפורש דוגמא זו שמותר לשקר כדי לא להתבייש, וכן מצאנו ברש”י על התורה (בראשית פ”ל פסוק כ”ג): כאשר רחל ילדה את יוסף אמרה “אסף ה’ את חרפתי”, וביארו חז”ל, שכל זמן שאין לאשה בן, אין לה במי לתלות את טעויותיה, אבל משיש לה בן היא תולה בו- מי שבר כלי זה ? בני. מי אכל תאנים אלו ? בני.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *