הרמח"ל בספרו 'מסילת ישרים' בפרק ד' (בד' קניית הזהירות), אומר שהתיקון בתשובה זה שהאדם שנהנה מן החטא עכשיו מתחרט ויש לו צער על מעשיו וכולי' ובזה בעצם התיקון.
השאלה שלי היא כזאת:
האם על חטאים שלא נהנת בהם ולא היית רוצה שיקרו כלל,או שאם היית יודע עליהם היית נמנע מזה כמו: איסור כרת להבא על הנדה שהרבה לא יודעים ואם היו יודעים על חומרת הדבר היו שבים בתשובה ומקפידים האם זה פחות חמור מחטא שנהנת בו או שידעת שהוא אסור?
תשובה:
שלום רב.
הרמח"ל אומר כך: ספר מסילת ישרים פרק ד
התשובה היא בעצם חסד גמור, ויסודה: "שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש – שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): וסר עונך וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע".
אמנם מסביר רמח"ל שחסד זה אינו סותר את מידת הדין, וגם היא יכולה "להסכים" איתו "בדיעבד". – "שהרי יש צד לתלות בו, שתחת הרצון שנתרצה בחטא וההנאה שנהנה ממנו בא עתה הנחמה והצער". זאת אומרת שיש כאן גם תיקון פורתא, שתמורת ההנאה ממעשה איסור שיש בה עיוות חמור של משמעות החיים ובגידה נוראה בתכלית למענה נבראו – יוצא מכל זה ביטוי עמוק של הפך הקילקול, דהיינו צער פנימי ועמוק הנובע מהבנה נכונה של משמעות החיים ותכליתם.
ב. ההנאה אותה רוצים לתקן אינה הנאה מעצם המראת פי ה', ח"ו, שהיא נחלתם של רשעים גדולים במיוחד, בבחינת "יודע ריבונו ומתכוון למרוד בו". אלא ההנאה מהחיים עצמם, מאכילה ושתיה, ממראה עינים או מממון, שכאשר היא מגיעה אל האדם בצורה אסורה, על ידי מעשה עברה, היא מעילה חמורה ועיוות נוראי של מציאות העולם שנברא על ידי ה' יתברך כדי לתת לך את כל ההנאות בצורה, בזמן ובתנאים שבהם התוצאה מההנאה תהיה הרבה יותר ממשהו ריגעי. היא תהיה חלק מתכנית שלמה המביאה אותך ואת כל היקום לשלימות אמיתית שאין טוב ממנה.
מעילה בתכנית, מלבד היותה "גזילה" שפלה של דבר שיכל להיטיב לעולם ומלואו תמורת השגת טובת הנאה פרטית ריגעית וקטנונית. היא גם מוכיחה על ניתוק מוחלט מהבנת העניין כולו, מה שמביא לחוסר יכולת ורצון להשתלב בו, וממילא איבוד זכות הקיום בעולם הצועד לקראת המטרה הנפלאה שלא יוכל לסבול שום הפרעה בדרך להשגתה.
