כבוד הרבנים הגאונים הדינים שליט"א
קניתי דירה מראובן ומחירה היה יקר כיון שכבר הוגשו עבורה בקשת היתר בניה. והנה האדריכלית שהגישה אמרה לנו שהמוכר עדין לא שילם את כל הוצאות עבודתה והמוכר טוען שאינו צריך לשלם זאת אע"פ שהם הוצאות שהיו לפני המכירה.
נ"ל שאין בדבריו ממש, ולכן נהגתי כדלהלן: המוכר הנ"ל יש לו שני דירות בבנין, ובתיק לעיריה הכניס גם את הדירה השניה לבקשת ההיתר, וכאשר אחר שנתים כשיצא ההיתר, הלכתי לקחת אותו מהאדרכלית ושילמתי לה.
את חלק העבודה שעל דירתי שאחר תאריך הקניה שלמתי מכספי. את חלק התשלום מחמת הדירה השניה הביא לי המוכר שאני יהא שלוחו לשלם לה. ועל החלק של דירתי שלפני המכירה שעדין לא שולמו לא הסכים לשלם וכנ"ל.
והנה כשהייתי אצלה, כיון ששלמנו הכל במזומן, היא הורידה מהמחיר, באופן שנשאר לי מהכסף שהמוכר שלח עמי, והשתמשתי בכסף הזה עבור התשלום של החוב שלפני המכירה שלדעתי פשוט שהוא חיב וכנ"ל.
ועתה שאלתי, דאפשר שאסור לי להשתמש במעותיו בניגוד לדעתו, ואע"פ שבדין הוא חייב זאת, אבל הרי אינו חייב זאת לי, אלא לאדרכלית, וא"כ מאיזה כח אגבה בע"כ. אמנם אפשר כיון שהאדרכלית לא הסכימה לתת את ההיתר לפני שישולם גם תשלום הנ"ל והרי קניתי דירה שכבר הוגש לה ההתר וכנ"ל א"כ מחובתו להעמיד המקח יכול אני להשתמש במעותיו כי מניעת תשלום זה מונעת את קבלת ההתר ובכלל צריך לדעת אם שייך לדון כאן גזל או מזיק כיון שהבאתי את המעות למי שהוא באמת חייב לו וכבר הגיע הזמן לפרעון החוב.
יישר כח
תשובה:
שלום רב,
נהגת כדין.
מקורות:
שתי הטענות נכונות. אדם שמחזיק בכסף של השני יכול לפרוע את חובותיו של הבעלים, עיין ש"ך חו"מ סי' רכח סק"ח. גם הטענה השניה נכונה שהמוכר חייב לשלם לאדריכלית את חלקו כדי שתקבל את ההיתר ולכן יש לך טענה אישית על הכסף.
אמנם, הקצות בסי' ד הביא בשם הזוהר שאסור לתפוס פקדון עבור חוב, כיון שיש לקיים את האימון שהמפקיד נתן בנפקד ולהחזיר לו את פקדונו, גם אם המפקיד חייב כסף. אבל נראה שבנידון דידן אין איסור זה מכמה טעמים. א. המוכר לא מסר את הכסף בתורת פקדון אלא בטעות הגיע הכסף לידי הקונה. ב. הקונה פורע בכסף חוב של אדם אחר ודברי הזוהר נאמרו בחוב של עצמו. ג. שמעתי בשם הגרז"נ גולדברג שליט"א שדברי הזוהר אמורים אם בעל החוב מתכנן לשלם את החוב בעתיד, אלא שהוא מאחר, ולא אם מסרב לשלם.
