ישנה מחלוקת אם חיוב תפילה הוא מן התורה או מדרבנן, בשולחן ערוך פסק שתפילה אחת מהתורה,אבל לכל הדיעות ג' תפילות מדרבנן. ויש בזה נפקא מינה לעניין שאם אדם התפלל תפילה אחת כבר,או שהוא עתיד להתפלל באותו יום,והנה הגיע זמן תפילה של מנחה נניח, והוא צריך לקיים מצווה של 'ואהבת לרעך כמוך' ,בעניין חסד ועזרה לחברו שזה מן התורה,וכן 'לישא בעול עם חברו' וכו', ואפילו בלשבת ולתמוך בחברו בדברי פיוס ועידוד,האם רשאי לבטל תפילה מדרבנן באופן שהתפלל כבר או שעתיד להתפלל תפילה אחרת?והאם צריך תשלומין?
תשובה:
שלום רב.
העוסק במצווה שאינו יכול להפסיקה לזמן קצר פטור מתפילה, ולכן השומר על נפטר ואין מי שיחליפו פטור מתפילה, וכן הדין במטפל בחולה ואינו יכול לעוזבו לזמן מועט כדי להתפלל פטור, וכן העוסק בצרכי ציבור ואין שם אחר שיכול לעסוק בזה פטור, ובמקרים אלו אינו צריך להשלים את התפילה אחר כך, ולכתחלה נכון להשלים ולהתנות שהיא בתורת נדבה ולחדש בה דבר. אך גם בשאר המצוות אין להתחיל לעסוק בהם, אך אם התחיל אינו צריך להפסיק, אך במצוות כמו שכתבת בשאלתך גם אם התחיל יכול להפסיק ולהתפלל ולומר לחבירו שימתין כמה דקות ואחר כך ימשיך במצוות אלו.
מקורות:
שולחן ערוך עא,ג ד' ומ"ב ס"ק י"ב, ולענין עוסק בצרכי ציבור שו"ע ע,ד ובמ"ב שם ושם מבואר שגם בזה אם יכול להפסיק לזמן מה ואחר כך לחזור צריך לעשות כך, ולענין השלמה ר' מ"ב צג,ח וקו,ב וג'. ור' באהבת חסד ג,א שאפי' בשביל הכנסת אורחים דאורייתא אינו יכול להיפטר מתפילה. ור' בנשמת אדם או"ח סי' ל"ח סק"ו בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שגם העוסקים בחולים אם אין הטיפול נחוץ ברגע זה ויכולים בלא טירחה להפסיק את הטיפול יפסיקו כדי להתפלל ויחזרו אחר כך לטיפולם.
