לתרומות לחץ כאן

פתיחת קבר של הרוג לצורך הקלה מצער

שלום וברכה

אני מטפל במשפחה שבנם נעדר/נהרג במלחמת יום כיפור. המשפחה מסרבת לקבלת את קביעת צה"ל כי בנם נהרג וזאת משתי סיבות עקריות: א. המשפחה זיהתה את בנם בצילומי שבויים שהועברו בזמנו ע"י ארגונים הומניטריים. ב. קביעת צה"ל מסתמכת על טביעות אצבע שנלקחו מהגופה ונמצאו מתאימים לטביעות אצבע של הבן ממשטרת עכו. לטענת המשפחה בנם מעולם לא נחקר במשטרה ולא נתבקש להשאיר טביעות אצבע. בקשתם לראות את ההשוואה של מחלקת זיהוי פלילי נתקלה בסירוב והיום ככל הנראה שהמסמכים כלל אינם קיימים. בעקבות חוסר הודאות אב המשפחה התאבד ל"ע, והאם (בת 81) סובלת מאד ועד היום ממתינה לשובו של בנה. המשפחה מעוניינת לפתוח את הקבא על מנת לבצע בדיקת ד.נ.א.

ראיתי שיש התייחסות בפוסקים לכך שמצד רצון ההורים וכבודם והקלת צערם, הדעת נותנת לומר שהמת מוחל על כבודו משום צער הוריו (עוזיאל בצמ"ח. פנוי קברי קדושים שנפלו במלחמת השחרור. שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סימן ל"ו) האם ניתן במקרה כגון זה, להתיר פתיחת הקבר על מנת לבצע בדיקת ד.נ.א

אשמח גם להפניה למקורות.

בברכה אורי צ.

תשובה:

לפי שאלתך מובן שאין כאן שאלה של עגונה, אלא רק שאולי על ידי זה יתברר שזה הבן האובד, ויתכן גם שיתברר שאין זה הבן האובד.

הנני מבין מאד את הצער של המשפחה ושלך, אולם פתיחת קברו של אדם גורמת לנשמתו של הנפטר צער גדול גם כן. ולכן רק במקרים חריגים מאד התירו לפתוח קבר. משום כך, עם כל הצער שיש, כפי הנראה אין זה מן הראוי לפתוח קברו של ההרוג, בפרט שספק אם יש בזה תועלת. יתירה מכך, יש כאן אף משום ניוול שהרי לוקחים מהמת חתיכה כדי לבדוק את הד.נ.א. ודבר זה הוא אחד הדברים החמורים.

מקורות:

שאלה כעין נידון זה בשו"ת עבודת השם (למהר"ש מאטאלון יו"ד סי' יד), ראה שם פרטי המעשה, ולא התיר, אפילו שהיה מדובר רק על פתיחת הקבר ללא נטילת חלק מהמת, והטעמים בכל זה הוא משום שפתיחת קברו של אדם גורמת לו "ניוול", ומעוררת על נשמתו דינים בשמים וגורמת לו צער גדול של "חרדת הדין" וגורמת לו "בלבול", וכפי שכתבו הפוסקים עי' בית יוסף ודרישה ושו"ע יו"ד סי' שסג ס"ז, וראה בארוכה בזה בשו"ת חכם צבי (סי' נ) והובא בכל הפוסקים, וע"ע שו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' קג). וראה  בפ"ת (סי' שסג שם) שאפילו לצורך להתיר את אשתו מעגינותה כתבו הפוסקים לאסור ואחד מהטעמים לאיסור הוא משום שאולי אין זה הנפטר ונמצא שניוולוהו בחינם, ואף כאן, הרי אם אינו הבן האובד הרי שההרוג שאינו חייב כלום לאלו שקברו אותו בטעות בשם של אדם אחר, נמצא שניוולוהו בחינם, ואף לפי הסוברים בתחילה להתיר כתבו שם הטעם שרצו להתיר משום שהמת מחוייב לאשתו להצילה מעיגונה, ואע"פ כן חזרו בהם מהיתר זה, ועי' שו"ת כתב סופר (סי' עד) שכתב להתיר לגבי עיגון רק במקרה שכמעט וודאי שהוא האדם שנקבר, וזאת משום חומר ענין "עיגון", וכן שיש התחייבות של בעל לאשתו, וכאן בכל מקרה אין להתיר שהרי טעם זה לא שייך, ועי' שו"ת נטע שורק (יו"ד סי' קה) שכתב שאין לפתוח את הקבר כדי לראות מי הנפטר לצורך העמדת מצבה, אפילו שהיא לכבוד הנפטר ע"ש [אך יל"ע אם דומה לנדון דידן], ועי' שו"ת שבט הלוי (ח"י סי' רי) שהקיל לפתוח כמה קברים במקום שנמצאים בבזיון אפילו שעיקר הרצון הוא לצורך קבר מסוים, אך התנה שיפנו גם את הקברים האחרים לקבר ישראל בארץ ישראל ראה שם בארוכה, ועל כל פנים לא מצאתי מקום להתיר בנידון דידן אף שהוא לצורך מניעת צער מההורים, יתירה מכך, אינני בטוח שהאם שהתבגרה עם השנים תאמין גם לבדיקות דנ"א וגם אח"כ תאמר שהבדיקה לא נכונה וכפי שהנסיון מוכיח, אך גם בלא זה כמו שנתבאר אין מקום להקל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל