בטעות שמתי מכסה חם (התבשל בסיר מרק) בתוך כיור טרף. האם המכסה עדיין כשר? אודה לכם גם על מקורות — יישר כוח!
תשובה:
אם הכיור היה רטוב יש להגעיל את המקום שנגע בכיור.
מקורות:
המכסה נחשב לכלי ראשון, אולם כיון שהכיור הוא "תתאה" הרי שהכלל הוא שתתאה גבר (כמבואר בשו"ע סי' צב ועוד) ועל כן אינו מבליע יותר מכדי קליפה, ולכן יש להגעיל את המקום שנגע בכיור, כפי הכלל של כבלעו כך פולטו, והדברים מבוארים בכל הל' בב"ח ותערובות.
מדוע צריך להגעיל והלא סתם כלים לאו בני יומן. מעבר לכך, אמנם אין ספרים עמדי, אך נראה לי שעל אף שתתאה מבליע כדי קליפה זה רק אם התתאה הוא חלב ממש, אבל נראה לי שתתאה לא מספיק חזק כדי להיות מבליע ומפליט כאחד
המדובר כאן על "כיור טרף" ולכן דינו כמו חלב ממש, כאשר יש נגיעה בין שני כלים אחד טרף ואחד כשר והעליון הוא רותח, אף בכלים אומרים תתאה גבר וכמבואר בפוסקים (סי' קה ס"ג) ע"ש במחל' הראשונים.
מאחר והשואל כתב שהכיור טרף משום כך הצרכנו הגעלה, ואמנם אם הכיור היה אינו בן יומו, אין צריך להגעיל את המכסה.
לפי הנראה הדין למעשה צריך להיות כך: אם הכיור אינו בן יומו אינו אוסר את המכסה אף אם הכל היה רותח שהיס"ב, והוא דין פשוט. כמבואר ברא"ש פסחים פ"ב סי' ז' דכלי שבלע מטעם פגום אינו נאסר [וטעמו מטעם דהוי נ"ט בנ"ט, והרשב"א בתוה"ב כ' הטעם דכיוון דבלע טעם פגום מתחילתו אין כאן גזירת אב"י אטו ב"י עיין בפרמ"ג ריש סימן תנ"ב במשב"ז מש"כ בדבריהם].
ואף אם יש לחשוש שהכיור הוא בן יומו, נחלקו אחרונים מהו שיעור רטיבות שיכול להפליט ולהבליע בין הכלים, החוו"ד סי' צ"ב סקכ"א כ' דבעינן שיעור מסויים של רטיבות ולא כל לחלוחית מעבירה את הבלוע ממקום למקום, וראייתו מצלי שאין מפליט את הבלוע אף שיש בו לחלוחית. אמנם היד יהודה סי' צ"ב בסופו חולק עליו ומחמיר בכל שהוא של רטיבות ולדבריו יש להגעיל המקום.
אינן כזה ספק האם הכלי הוא בנ יומו או לא כי אם יש ספק אז אומרים סתם כלים לאו בני יומן שכידוע הוא מטעם ספק ספיקא
השאר תגובה