אני מסייע לאישה אשר נישאה כשהייתה בתחילת חזרתה בתשובה עם אדם ת"ח ובינתיים התגרשה ממנו, אבקש לשאול –
1. במסגרת הנישואין הנ"ל הוא טען שהוא הרב המובהק שלה כיוון שלמדה רוב תורתה ממנו וכי עליה לכבד אותו לא רק כבעל אלא גם כרב מובהק, על כל המשתמע מכך, והיפנה אותה למצוה ר"ט ברמב"ם. האם אדם יכול להיות רב מובהק של אישה בכלל ושל אשתו בפרט?
2. במסגרת הנישואין, הם חשבו להתגרש ולאחר שהתחרטו הוא טען כי יש להחליף את הכתובה ואכן החליף לה לכתובה בסכום נמוך ביותר. האם הוא יכול היה לנהוג כך?!
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב.
1. עצם הדבר שלאשה יכול להיות רב הוא דבר פשוט וכן מבואר בפוסקים באו"ח סי' ש"א ס"ד לענין הקבלת פני הרב, שאשה שווה לאיש בזה ובמקומות נוספים, אך רב מובהק לא שייך כלל כיום, כמו שכתב הערוך השולחן יו"ד סימן רמב סעיף כא וז"לף ותלמיד מובהק לא שייך עתה אלא אם כן למד בישיבתו רבות בשנים וקיבל ממנו דרכה של תורה הן בבקיאות הן בסברות ישרות', וזה ודאי לא שייך באשה. וממילא גם לא באשה כלפי בעלה, ובכלל נראה פשוט שאין דיני כבוד בעל תלמיד חכם בחיי נישואין ככבוד תלמיד לרבו, מכיון שחיי בני זוג בנויים בדרך זו של כבוד הדדי ולא כתלמיד לפני רבו אף אם הבעל מלמד את אשתו הלכות וכדו' ולא מצינו לאחד מן הפוסקים שיזכיר שאשה צריכה לנהוג כבוד בבעלה התלמיד חכם כתלמיד לרבו.
2. בענין החלפת הכתובה. קשה לענות על שאלה זו בלי לדעת את כל הפרטים שמסתבר שיהיו לפני ביה"ד. עצם החלפת הכתובה, היינו קריעת הכתובה מצד האשה, וכתיבת כתובה מופחתת חדשה, זה מחילה על החוב הקודם. אם הרושם שיתקבל הוא כי כל מה שרצה הבעל הוא לעשות איזה "תרגיל" כדי להתגרש יותר בזול, יתכן שיש לדון את זה כמחילה בטעות.
אולם אם אין ודאות כי מעשה זה היה "תרגיל", אלא הבעל משום מה היה סבור כי הפחתת הכתובה מהוה סגולה לשלום בית, אע"פ שודאי זה נגד דברי חז"ל שכל תקנת הכתובה היא כדי שלא יהא קלה בעניו להוציאה (כתובות לט,ב ועוד). מ"מ הסיבה שהאשה הסכימה כי היא ידעה שהבעל מבקש, ואם היא רוצה בשלום בית (וכנראה שהיא רצתה) עליה להסכים, לכן קשה לדון בכה"ג מצד מחילה בטעות.
בכל מקרה של ויכוח עובדתי בענין, הבעל יהיה נאמן מאחר שיש לו מיגו שיכול היה להכחיש את כל הסיבה שהיא הסכימה לוותר על הכתובה הראשונה.
