שלום רב
1. למדתי בקיצור שולחן ערוך סימן קצג כי חייב אדם להוריש כסף לבניו גם אם הוא מעוניין לתרום את כספו לצדקה לא הצלחתי להבין את מהות ההלכה, (אני מבין כי גם אסור לתת רק לחלק מהילדים ולחלק לא) האם אין בזה כאילו האב משלם לילדיו על קריאת קדיש ואולי הם עושים דברים רק למען הכסף כלומר ילד יקרא קדיש רק בגלל שהוא מקבל כסף ואילו לא היה מקבל כסף לא היה קורא קדיש, ואולי יגיד בן כי לא יקרא קדיש על הוריו כי לא הורישו לו דבר.
2. למדתי במסכת סנהדרין דף נז א' כי במקרה שכותי נפל לבור אין לפעול להוציאו ולמעשה להצילו ובימנו לדוג' במידה וראיתי כי גוי נפל והוא בסכנת חיים אין לסייע לו ומנגד ידוע כי "אם תראה חמור .." צריך לסייע לחמור מטעם של צער בעלי חיים
לצערי לא הבנתי את הטעם וכי חייהם של גויים שאף הם בנים לקב"ה לא חשובים ידוע על המלכאים שרצו לשיר שירה שראו את המצרים טבעו בים והקב"ה אמר להם "מעשה ידי טובעים .." ומכן אנו לומדים כי שאף הם חשובים לאבינו שבשמים וכיצד הדבר מסתדר
תשובה:
שלום רב.
1. אין זה שייך לענין הקדיש, אלא טעם הדבר הוא כיון שהנחלה מדאורייתא עוברת לבנים, ואסור לאדם להעביר את הנחלה מהתורה וליתנה לאחרים, ואף אם אין בניו נוהגים כשורה צריך ליתן להם כיון שיתכן שיוצאי חלציו יהיו ראויים כמבואר בגמרא בב"ב קלג,ב, ובכתובות נג,א. ומוטל על הבנים לומר קדיש על אביהם כדי להעלות נשמתו אף אם לא השאיר להם ירושה, ואין להם לתלות הדברים זה בזה כלל, אלא לידע שהתורה הורישה להם נכסי אביהם כיון שהבן הוא ממשיך של אביו ועליו לומר קדיש כדי להעלות נשמת אביו.
2. הגויים שעליהם נאמר שאין חיוב להצילם מסכנה, הם גויים עובדי עבודה זרה שהם מזיקים לעולם ולישראל, ומשום כך אין לנו להצילם, אך גויים שהם בשלום עם ישראל ואינם אדוקים בעבודה זרה, יש חיוב להצילם מדין צער בעלי חיים. ואין זה שייך למה שאמרו במדרש שהקב"ה אמר שאין לומר שירה כשמעשה ידיו טובעים בים, שזה היה מצד ההשחתה שבדבר, שאין למלאכים לשמוח בשעה שמעשה כפיו טובעים בים.
בהצלחה רבה.
מקורות:
1. ר' עוד בענין זה בשדי חמד מערכת ל' כלל ג' באריכות בדין אעבורי אחסנתא אם הוא מדרבנן או מדאורייתא. ובעיקר הענין שכ' הקיצור שו"ע שאין ליתן צדקה על חשבון הבנים, יעוי' באגרות משה חו"מ ח"ב סי' נ' באריכות שאם עושה כן לצורך הצלת עצמו יכול ליתן לצדקה על חשבון הבנים יעוי"ש כמה פרטים בדין זה.
2. מועדים וזמנים חלק ז' ביצה סי' קמ"ד, כתב שמי שאינו מציק לישראל יש להצילו מדין צער בעלי חיים. ועי' עוד בשו"ת בצל החכמה ח"ד סי' קכ"ה ובשו"ת יחווה דעת יו"ד חלק ו' סימן ס'.
