לתרומות לחץ כאן

ענין הדף היומי

למה לומדים את הש"ס שוב ושוב אם כבר סיימנו לקרוא אותו כבר 12 פעמים?

תשובה:

שלום רב.

כתשובה לשאלתך, אצטט את דברי הגאון רבי משה פיינשטין זצ"ל בתשובה שכתב לחזק את ענין לימוד הדף היומי, בו הוא מבאר את הענין הגדול של לימוד כל הש"ס.

זה לשונו: בדבר עצם למוד הדף יומי שהנהיג הגאון ר"מ שפירא זצ"ל ונתקבל בעולם הוא ענין גדול דהא לבד עצם מצות למוד תורה שמקיים בכל מה שילמוד אף רק מסכתא אחת כל ימיו, הרי יש מצוה שילמוד כל התורה שבכתב ושבעל פה. כי לבד משמעות הקראי איתא בקידושין דף ל' שלימדו אבי אביו מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות ומפורש שם שחייב, ומה שמסיק ולא כזבולון בן דן שלימדו הכל הוא רק לענין החיוב שעל האב ללמד לבנו יותר מהחיוב שעל אחרים הוא מקרא כמפורש ברש"י שכתב מכאן ואילך ילמוד הוא לעצמו. ובודאי לעצמו שכתב רש"י הוי ע"י רב ומורה דלא אפשר ללמוד בעצמו בלא למוד מרב ומורה וכ"ש קודם שנכתב הש"ס שהיה צורך לקבלה איש מפי איש, אבל הכוונה שמשנה תלמוד הלכות ואגדות שוה האב לאחרים שכולן מחוייבין ללמד בחנם. [וכו']

עכ"פ ברש"י מפורש שמחוייב ללמוד כל התורה. ומוכרח זה דהא איתא במנחות דף צ"ט דמשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו, ואם ליכא מצוה וחיוב ללמוד כל התורה כולה איזה גרעון יש במה שלמד ושכח דבלא למוד כלל הא ודאי אינו יודע [וכו']. וצריך לומר שעל עצם השכחה אף באופן שלא יבא לתקלה איכא הלאו משום דחייב לזכור כל התורה שלמד. ואם לא היה כלל מצוה ללמוד כל התורה מ"ט יהיה לאו בשכח אחרי שלמד, ולכן מוכרחין לומר שיש מצוה וחיוב על כל אדם שילמוד כל התורה כולה ולכן כשלמד ושכח עובר בלאו. ואף שבלא למד לא נמצא שהוא גם כן בלאו, הוא משום דשייך להחמיר בהאיסור כשנתעצל אחר שכבר קיים המצוה שהיה קל יותר מלמוד בתחלה כדאיתא בנדרים שם ובב"מ דף כ"ט שיהיה גם בלאו. אבל לא שייך לומר שבשביל שהוא ביותר טירחא לא יתחייב כלל לכן מוכרחין לומר שיש מצוה וחיוב ללמוד כל התורה כולה.  וכן מוכרח ברמב"ם פ"א מת"ת ה"י שכתב עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח, ואם ליכא חיוב ללמוד כל התורה אלא רק כשלמד יש איסור לאו מלשכח נמצא שאינו מחוייב ללמוד כל העת אלא רק מי שכבר למד הרבה מחוייב כדי שלא ישכח, והא אמר זה על כל אדם שחייב ללמוד עד יום מותו, אלא הוא משום דמלאו דשכחה ידעינן שיש חיוב ללמוד כל התורה כולה אך אף שלמד כבר כל התורה מחוייב ללמוד בכל העת כדי שלא ישכח.  [וכו']. אך יש דין זה גם באיש שלא למד עדיין כל התורה וגם יש לחוש לשכחה אבל הוא אנוס משום שטרוד בפרנסתו כל היום שמ"מ צריך לכל הפחות לקיים מצות למוד התורה, אף שהוא אנוס מלקיים מצות למוד כל התורה.

וקיום מצות למוד כל התורה יש בלימוד הדף היומי שהרי ילמדו במשך ז' שנים כל הש"ס ולכן הוא ענין גדול מאד. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין

מקורות:

אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ק"י.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל