האם חייבים לשבת שבעה על אחות פגועת מוח, בת 52 שגידלו אותה באורח חיים חילוני? הקבורה היתה בחו"ל, (האח גר בארץ ), והיתה קבורה חילונית לגמרי 3 ימים אחרי הפטירה. אשמח לתשובה הכי מפורטת שאפשר, כולל עד כמה חמור עניין הקריעה וכל ענייני האבילות. האם קיים איזשהו היתר? אשמח לתשובה מהירה. מודה לכם מאד מאד.
תשובה:
מאחר וחייתה כל כך הרבה שנים, הרי שחייבים לשבת שבעה ככל הדינים, בקריעה וחיובי אבילות ככל אדם מישראל שנפטר, יתירה מכך, אף אלו הסוברים שעל אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות היה צריך להיות שאין יושבים שבעה [למעשה, כיום יושבים שבעה על גם על מי שעדיין לא שומר תורה ומצוות] הרי, שבמקרה ואדם זה לא היה יכול להיות אחראי למעשיו, הרי שחייבים בכל מקרה לשבת עליו שבעה.
המקום ינחם אתכם בשאר אבלי ציון וירושלים ומן השמים תנוחמו.
מקורות:
אדם פגוע מח מוגדר כ"שוטה", ועל שוטה גם חייבים לשבת שבעה, וכמבואר בישועות יעקב (הובא בפ"ת סי' צ) שרק באופן שזיכה לאשתו גט פטר את הבעל מלהתאבל, וכמו שכתב בשו"ת פרי השדה (ח"א סי' עג) שרק בקורבה ע"י אישות וזיכוי גט יש להקל באבילות, אף זאת הרבה מהפוסקים חלקו עליו גם בזה, כיון שלא נתגרשה בפועל, עי' משמרת שלום (לר"ש שכנא) הובא בשו"ת יענה ברוך (סי' מט), וכ"כ בשו"ת קרני רא"ם (לרא"מ מונשטייר, סי' טו) שהישועו"י יחיד בזה, ופסק שחייבים להתאבל, וכ"כ בספר גור אריה (הובא בשו"ת אבני ישפה ח"ה סי' קמ ענף ג), [ואמנם הרד"מ רגנשברג [קובץ הלכה ורפואה ח"ד עמ' כז) רצה לפטור אשה מלשבת שבעה על בעלה שהיה שוטה חמישים שנה, אך לא מצאתי בכל דבריו סמך לכך, ואף הוא לא אמר כן בעיקר על אשה על בעלה ולא בשבעה קרובים המחוייבים יותר, ובפרט הראיה שלו מקטן שנשמד עם אמו אין ראיה כלל] ולכן אין משמעות למה שגידלו אותה באורח חיים חילוני, ואדרבא, אם לא היה פגוע יתכן והיתה שומרת תורה ומצוות, משום כך אין מקום להקל בדבר.
