דיני תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון

רבני בית ההוראה
ז' אב ה'תשע"ב

א. בשבת מותר ללמוד, וכן לא נהגו בשום מנהגי אבילות, למעט דברים שבצנעה [תשמיש המיטה] שנוהגים להחמיר, אלא אם כן חל ליל טבילה בליל שבת שלא דוחים.
ב. בתפילת שחרית אומרים “אב הרחמים” ובתפילת מנחה אין אומרים צו”צ.
ג. לאחר חצות היום של שבת נהגו שלא ללמוד רק בדברים המותרים בתשעה באב, ויש שמקילים בכך, ויש שהחמירו כל השבת לא ללמוד רק דברים המותרים ושנים מקרא.
ד. מי שלא סיים אמירת שנים מקרא וא’ תרגום, יכול לסיים עד שקיעת החמה.
ה. אסור להחליף בגדים או להכין את סידורי ה”קינות” לפני צאת השבת.
ו. מותר להחליף נעליים לנעלי בית אף קודם צאת הכוכבים, כיון שזה נעליים שהולכים עמם גם בשבת.
ז. לאחר צאת השבת צריך לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, וצריך להזהיר במיוחד את הנשים והבנות שלא מתפללות תפילת ערבית.
ח. ברכת “מאורי האש” עושים בבית הכנסת בין שמונה עשרה לבין אמירת מגילת איכה.
ט. נשים לא נהגו לברך לעצמם ברכת מאורי האש, ולכן מי שרוצה יכול לעשות ברכת מאורי האש לכשיחזור לביתו ויוציא את הנשים ידי חובה.
י. אין אומרים “ויהי נעם” במוצאי שבת [כיון שנתייסד על בנין ביהמ”ק].
יא. אין אומרים תחנון ביום ראשון [כיון ש’צום תשעה באב’ נקרא מועד ולא רק התאריך (עי’ תורת משה לחת”ס על מגילת איכה)].
יב. הבדלה עושים במוצאי ת”ב, ועושים רק על יין בלא ברכת מאורי האש ובשמים.
יג. חולה שצריך לאכול בצום, צריך להבדיל קודם אכילתו, ויעשה על מיץ ענבים [בדווקא, ולא על יין], ולכתחילה יתן לשתותו לתינוק, ואם אין תינוק ישתה בעצמו.
יד. אשה שצריכה לאכול בצום, חייבת בהבדלה, והמובחר הוא שיעשה בעלה את ההבדלה [אם אינה צמה בלילה, יעשה על יין ונר ולא על בשמים] ויתן לתינוק לשתות, ואם אין תינוק תשתה האשה, וצריך להקפיד לשתות לכל הפחות כמלא לוגמיו (כן הורה לי הגרשז”א זצ”ל).
טו. מי ששכח אתה חוננתנו בתפילת ערבית אינו חוזר ומתפלל שהרי יעשה הבדלה על הכוס [ואם הוא חולה וטעם קודם הבדלה חוזר ומתפלל].
טז. במוצאי הצום, אסור לאכול בשר ולא לשתות יין [למעט יין הבדלה], ומותר לספר ולכבס מיד, כיון שזה מוצאי עשירי באב, [ואכילת בשר ויין אסורה משום יום של תענית ולא משום עשירי באב].
יז. ברית מילה שחל ביום ראשון, מותר לאחר חצות היום לבעל הברית ואמו והסנדק והמוהל להתפלל מנחה גדולה ולאחר מכן להבדיל ולאכול ולהתרחץ ויעשו את הברית, אך את הסעודה יעשו רק בערב [ומותר לכל המסובין לאכול בסעודה בשר ולשתות יין].
יח. פדיון הבן שעושים ביום ראשון, האב והכהן מתפללים מנחה גדולה, ומותרים ברחיצה ואכילה לאחר שיבדילו על הכוס.
יש להדגיש שכל הדינים הנ”ל הינם רק כאשר תשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון, אולם תשעה באב שחל ביום ראשון דינו ככל השנים.

 

3 תגובות

  • מאת יואב:

    האם הדין לגבי תשה”מ במוצאי תשעה באב, תקף גם לגבי מוצאי ת”ב שחל להיות בשבת, או לא?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    לא. השנה מותר, משום שהסיבה שאסור בשנ רגילה אינה משום שזה מוצאי תענית אלא משום שזה ליל י’.

  • מאת ויקטור בוחניק:

    לפי השו”ע בסימן תקנ”ד סי”ט תשמיש המיטה מותר בשבת שחל בו תשעה באב וכ”ד הגר”א כמובא במשנ”ב ס”ק מ.
    ודעת הרב עובדיה ע”פ שו”ע שנשים חייבות בהבדלה ולכן יעשו בעצמם ברכת מאורי האש(דלא כהסתפקות המשנ”ב בהלכות הבדלה בסימן רצ”ו) והבדלה ולא צריכים דווקא את הבעל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים