הלווה נתן שיק פתוח, המלווה איבד אותו והמוצא השתמש בו

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ד תמוז ה'תשע"ב

ראובן הפקיד כסף ביד שמעון שיוכל להשתמש בו ועשו היתר עיסקא וכו’.
שמעון נתן שיק כנגד מבלי למלאות לא סכום ולא שם המוטב. לאחר מספר שנים נעלם השיק מיד ראובן ואדם אחר השתמש בו.
האם שמעון חייב לפרוע את ההלוואה או ראובן חייב על השיק כשומר.
בנוסף, באופן ששמעון גרם לעצמו שלא מילא את הסכום ואת שם המוטב, האם הוא אחראי על התוצאות, כיוון שבידו היה למנוע את הגניבה מראש. ומה לו לראובן לדאוג לשמעון יותר משמעון עצמו.

תשובה:

שמעון צריך להתלונן במשטרה נגד האדם שהשתמש בשיק, כדי למזער את הנזק ככל שניתן.

יש לקזז את ההפסדים של שמעון מתוך ההלוואה. במקרה שההפסדים הם יותר מסכום ההלוואה, או שהשיק נאבד לאחר ששמעון כבר פרע לראובן, אין ראובן חייב לשלם לשמעון כסף מכיסו.

מקורות:

עיין נתיבות סי’ נד סק”א שאם אין המלווה מחזיר את השטר (למ”ד אין כותבים שובר וכן בשטר סחיר שאין מועיל שובר) אין הלווה מחויב לפרוע, כיון שזה כתנאי בהתחייבות הלווה שאם המלווה לא יחזיר את השטר שהלווה לא יהיה מחויב לפרוע. וכן סוברים כל הפוסקים שהובאו בפתחי תשובה שם שאם המלווה איבד שטר סחיר והמוצאו גובה בו שההפסד הוא של המלווה.

טענת ראובן ששמעון לא היה צריך להשאיר את השיק פתוח, אינה טענה. בסופו של דבר ראובן קיבל לידו שיק פתוח והתחייב לשמור עליו. אם ראובן לא היה מוכן לקבל על עצמו אחריות זו, היה עליו לדרוש משמעון למלאות את השיק.

אבל אם ההפסד היה יותר מסכום ההלוואה, או שהשיק נאבד לאחר ששמעון כבר פרע לראובן, אין ראובן חייב לשלם לשמעון כסף מכיסו. כיון שאז לא ניתן לומר שהחזרת השיק היא תנאי בחיוב, שהרי ראובן נתבע לשלם מביתו, ואם כן אין מקום לחייב את ראובן אלא מצד קבלת שמירה, והדין הוא שאין שמירה בשטרות. עיין שו”ע חו”מ סי’ שא סעיף א שמובא מחלוקת הפוסקים ובש”ך שם סק”ג הכריע שהשומר חייב בפשיעה, אבל בפתחי תשובה סק”ד מסיק שמספק לא ניתן לחייב את השומר אף על פשיעה.

2 תגובות

    יוסף:

    במקרה כזה אלא שהצק לא כובד עקב אין כיסוי וראובן פונה בעדים לשמעון ואומר לו להתלונן למשטרה ובית משפט ולא לשלם והלך שמעון ופרע לגנב את הצק האם יש עדין אחריות על ראובן.

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    גם אם בעל השיק (שמעון) היה פונה למשטרה ולבית משפט, הגנב היה יכול להכחיש ולטעון שהוא קיבל את השיק. ייתכן גם שמוציא השיק אכן קיבל אותו מאדם אחר שהוא גנב אותו ובעל השיק יצטרך לשלם לו גם אם יוכיח שהשיק נגנב. כך שפניה לבית משפט לכאורה היה מסתיים בחיוב של בעל השיק (שמעון) בתוספת הוצאות משפט. שמעון יכול לטעון שאינו חייב לקבל על עצמו סיכונים מיותרים.
    כמובן שכל זה תלוי לפי הנסיבות (סכום השיק והראיות על הגניבה) ולפי ראות עיני הדיין.
    לגבי פניה למשטרה כתבנו ששמעון חייב לעשות כן. פניה למשטרה אינה כרוכה בעלויות ואין סיכון לחיוב בהוצאות משפט. גם אם עדיין לא פנה למשטרה עדיין יכול לעשות כן ולא נראה שיש הבדל בין לפני פירעון השיק ובין לאחריו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *