הוראות לשילוח הקן

במה שכתבתם באות ג.
נראה שדברי זוהר אמורים באופן המצוי בזמנים הקודמים, שהיה לוקח ביצים או אפרוחים ואוכל אותם. אמנם בזמננו, שכמדומה אין אדם שיאכל ביצים או אפרוחים אלו, נמצא שאם ייקח אותם [ולא יחזיר] נמצא שגורם לצער בעלי חיים שלא לצורך הנאת האדם. שיש בזה חשש איסור דאורייתא. והיינו, שאם הוא לוקח את האפרוחים ולא מטפל בהם כראוי והם מתים – פשוט שיש בזה איסור צער בעלי חיים, אלא גם אם מטפל בהם כראוי [שזה כמדומה אינו מצוי כלל] או שמדובר בביצים, על כל פנים גורם צער בעלי חיים לאם. ואם היה אוכל אותם, ודאי שהיה מותר, כי התורה לא אסרה צער בעלי חיים במקום צורך האדם, אבל כעת, שאין לו צורך בהם, ויותר מזה, שהוא עושה את זה בדווקא בשביל לצער את האם, נראה שיש בזה איסור צער בעלי חיים. ואינו מסתבר לומר, שכיון שרוצה שהאם, על ידי צערה, תעורר רחמי שמים – הרי זה צורך האדם [שאינו נראה ש'לצער' יכול להחשב כצורך המתיר את צער בעלי חיים. כמו שפשוט שאם איזה אדם נהנה לראות את הבעל חי סובל, אין זה נחשב 'צורך האדם' המתיר צער בעלי חיים].
על כל פנים, במה ששאל השואל, שיכוון שהחצר שלו תזכה לו, נראה שיוצא לדברי הכל [גם לפי השיטות שצריך לקחת את הבנים].

נראה שלא הובנתי.
לא התכוונתי שאין לקחת את הבנים כלל.
ודאי שאם לא לוקח כלל וגם אינו זוכה בהם על ידי החצר – יתכן שאינו מקיים את המצווה, וכמו שהבאתם. אלא שאני אומר, שאחרי שהוא לוקח אותם, וכבר קיים את המצוה – יש להחזיר אותם בחזרה לקן. [או בכלל שלא ייקח ביד, אלא שיזכה בהם על ידי חצרו, שבזה לכאורה לכו"ע מקיימים את המצוה].
ואין ראוי לעשות כפי המשתמע מהזוהר, שצריך לגרום צער לאם [ולקחת את הבנים ולא להחזיר]. שזה היה מותר אך ורק כשעושה זאת לצורך אדם, והיינו שלוקח את האפרוחים או הביצים על מנת לאכול אותם, שאז התורה מתירה צער בעלי חיים, כיון שהוא לצורך אדם. אבל אם לוקח את הביצים, וזורק אותם לפח – בזה לא הותר לצער האם, ודברי זוהר לא נאמרו בזה [כמובן שאין מקום להביא ראייה להיפך, מסתימת הפוסקים]. וקו וחומר, בן בנו של קל וחומר, אם מדובר לא בביצים אלא באפרוחים, שהוא לוקח אותם ואינו מעניק להם את הטיפול הדרוש להם, והם מתים, שבזה בנוסף לצער האם ישנו צער ממשי של האפרוחים.
[ואם מאכיל את הביצים או אפרוחים, לחתול, פשוט שמותר, שגם זה הוא צורך אדם. אך אצלנו לא מצויים חתולים שבבעלותו, ואם מאכיל לחתול רחוב – לכאורה אין זה צורך שיתיר צערי בעלי חיים, מאחר שאין מזונתם עליו].

בס"ד
האם מצוות שילוח הקן על אדן החלון נחשבת למצווה ? ומה הסיכוי שלי לזכות לישועה שאזכה לעבור לדירה נאה ולקיים בה מצוות סוכה ? ה' יודע את גודל צערי וכיסופיי להתגשמות משאלה זו. אנא ברכו אותי דפנה בת פרחה לכל הישועות . אמן כן יהיא רצון .

יש לי 2 תגובות
1 מה עושים עם הביצים?
2 האם בחלון של בית יש מצוות שילוח או שזה כרשות היחיד?

בס"ד
צהרים טובים,
הבנתי שרשמתם להחזיר אך לא הבנתי למה התכוונת לזרוק?
אודה לתשובתכם.
יום טוב ובשורות טובות לכולם אמן.

שלום וברכה.
האם יש עניין בדווקא לחזר אחר מצוות שילוח הקן, או שרק אם מעוניין בביצים אז יקיים מצווה זו?
תודה רבה.

יש לי קן על גג הסוכה בתוך הבית וזה נורא מפריע לי הרעש שעושים שם בשעות הבוקר מה עלי לעשות? כלומר מתי המצוה ומה לעשות אם אני יצא שם ביצים או גוזלים

שלום
קן הציפור נמצא על מנוע מזגן של השכן
אין לו גישה וזה מעל המרפסת שלי
האם זה נחשב שטח הפקר ?
האם אני יכול לקיים מצוות שילוח הקן
באיזה תאריך בחודש הם מטילות את הביצים (ביום הראשון הם ראויות למאכל ואז ארצה לשלח את האם ולקחת את הביצים)

יש לנו מרפסת קטנה שהיא פתוחה שבנינו אותה על רלסים לא בטון .ויש עציץ עם פרחים ושם יש יונה וכרגע כבר יש לה אפרוחים .אני הזזתי את העננפים של העץ והיא עפה .האם אני יכולה להרים את הקן עם הביצים ואחר"כ להחזיר לעציץ .זה מספיק בשביל לצאת ידי חובה מצוות שילוח הקן ? והאם אם אני מפקירה את השטח שזה עציץ על סורג מחוץ למרפסת ?

שלום וברכה, אם נתקלתי בקן של יונה שדוגרת על הביצים במבנה ציבורי(חלון במבנה של קבר שמואל הנביא) האם אני יכול לקיים את המצווה של שילוח הקן? או שזה נחשב לשטח שלא שיך לי?

מצאתי שלשה בצים בתוך מבנה הגאז אך איני יודע אם הם מעוף כשר האם ניתן לקיים המצוה?
גם המקום הוא מקום ציבורי כי הבתים שייכים לנכסי ציבור האם צריך איזה הפקר וכדומה?
גם מתי הזמן המוכשר לקיים המצוה?
ישר כוח הצלחה

זכיתי ב"ה לעשות מצוות שילוח הקן.
מה אני עושה עכשיו עם הבייצים?

תזכו למצוות

ראוי לציין שזהו "חפצא של מצוה" ולכן יש שנוהגים להטמינם לזכרון נצח, ואף יש הסובבים את הביצים בזכוכית לנוי ולקיום נצחי.
אך אם הביצה כשר נכון לקיים דברי חז"ל כיון שאיתעבד בה חדא מצוה יתעבד בה מצוה אחריתי ע"י שיאכלנו ויברך עליה וכדומה.

כמדומה שיש חילוק גדול בין הנושאים. דהלוא שחיטה הוא רק הכשרה להבהמה להתירה באכילה, וכמו שאי אפשר להגדיר "האדם" לחפץ של מצוה יען שאוכל מצה ומקיים מצוות.
אמנם לא כן הוא סכך או שופר וכדומה שהגם שאינם תשמישי קדושה כמו תפילין ומזוזות אבל מ"מ דינו כ"תשמישי מצוה" דיש לנהוג עמה בכבוד ולא בבזיון היות שמקיים בה המצוה, וכנראה שהביצים ג"כ בגדר זה שמקיים בה המצוה של הבנים תקח לך (משא"כ האם) ועי' ברמב"ם הל' ציצית ובפוסקים בזה.

ראיתי קן בבית כנסת ואני רוצה לעשות כבר כמה ימים שילוח הקן אבל פעם שמעתי שצריך רק בשלשה ימים ראשונים שאז עוד אין דם בביצים ואני לא יודע ממתי הם מה אפשר לעשות ?
וכן הקן נמצא במקום שקצת מסובך להגיע מבלי שהיונה תרגיש אפילו עם מקל ויש מצב שהיא כבר תעוף רק ממה שתראה אותי עוד לפני שאספיק לגעת בה עם המקל האם זה מספיק?

והאם זה נכון שצריך לעשות דווקא בשלשה ימים הראשונים שאז אין דם בביצים?
ובעיקר כאשר רואים קן עם ביצים שלא יודעים ממתי הוא?

יש קן במסתור כביסה כשאני פותח את החלון היונה כבר לא על הביצים רק במרחק מה האם בפתיחת החלון עצמה אני מקיים השילוח או שהרחקת היונה לגמרי מהאזור היא השילוח
אשמח לתשובה מכבוד הרבנים

שמעתי שיש לגעת בכפפות דאם אגע ביד שוב לא ידגרו על הביצים מה דעתכם.

כמו כן האם יש לעשות השתדלות עם מקל מטאטא ארוך ולא בפתיחת חלון
על ידי שאניחנו שם מרחוק וכבר לא תחוש לו עד שאזיזו בפתע ותעוף

או שיש דווקא לסלקה ביד?

במסתור כביסה אצלי בבית היונה הטילה ביום אחד ביצה בלי שידענו.
כאשר פתחתי את הדלת לצאת למסתור, היונה נבהלה וברחה ורק אז לראשונה ראיתי שהטילה ביצה.
השאלה שלי האם קיימתי את המצווה גם אם לא ידעתי?
והאם אפשר לקיים את המצווה שוב פעם שהיא תחזור?
והאם אפשר לזכות באיזה שהיא צורה את כל בני הבית לזכות במצוות שילוח הקן?

האם מותר לשלח את האם, לגעת בביצה ולהחזיר את הביצה חזרה(ואז יתכן ששוב ידגרו עליה ולכאורה חזרנו למצב ראשוני של דגירה והאם לא הופרדה מהבנים?)