קערת פלסטיק ששרו בה חתיכות בשר עם תבלינים

שלום לכבוד הרבנים!
אשתי הכניסה לקערת פלסטיק פרווה חתיכות בשר והשרתה אותם עם תבלינים למשך כמה זמן, שאלתי היא האם הקערה נהייתה בשרית. תודה שוב על האתר הנפלא.

תשובה:

אם מי השרייה חריפים מאד הכלי נהיה בשרי תוך כמה דקות [יש אומרים 6 דקות ויש אומרים 10 דקות], ואם אינם חריפים [דהיינו שהם ראויים לאכילה בפני עצמם] אין הכלי נהיה בשרי.

מקורות:

שיעור כבישה במים הוא עשרים וארבע שעות, אמנם בציר מצינו חומרא ברא"ש שהוא בשיעור כדי שירתיח [יש אומרים 6 דקות ויש אומרים 10 דקות], השולחן ערוך סימן ק"ה סעיף א' החמיר כן אף בחומץ, וסתר למה שכתב בסי' ק"ד דבחומץ גם כן רק אחר מעת לעת יש בו דין כבוש, הש"ך מיקל דדווקא בציר ולא בחומץ, וטעמו כיון שהדין כבוש בדברים חריפים הוא מחמת דין מליח כרותח, ואין שייך כן אלא ציר שהוא מלוח, ולא בחומץ והוא הדין שאר דברים חריפים אין להחמיר. ולדבריו אין מקום להחמיר בנידון זה, ובמשנה ברורה יש סתירות בזה אם פסק כהש"ך, שבסימן תמ"ז סקע"א פסק דבחומץ בכלי חמץ יש להקל דרק אחר מעת לעת יש דין כבוש כהש"ך, ומאידך בסי' תרכ"ח סקנ"ג גבי אתרוג כבוש בחומץ נקט כמגן אברהם דבחומץ חזק נחשב כבוש בשיעור כדי שירתיח.

גם למחמירים בחומץ כדברי השו"ע כתב המגן אברהם בסי' תמ"ז סקכ"ח שרק בחומץ חזק ולא בחומץ חלש מחמת סתירת המחבר מסימן ק"ד לסימן ק"ה, וכן הכריע המשנ"ב שם בסי' תרכ"ח. אם כן אם התבלינים שברוטב הנזכר אינם חריפים כל כך [כגון שראויים לאכילה עיין משב"ז סימן צ"ו] לכאורה אין להחמיר אלא אם כן התבלינים חריפים מאד שדומים לחומץ חזק.

ובחכמת אדם כלל נ"ח אות ג' ציין לדברי הפלתי שהחמיר וכן לט"ז סימן צ"ו סק"ט להחמיר, אמנם סיים דיש להחמיר רק במאכל ולא בכלי, [עיין בפרי מגדים במשב"ז בסי' ק"ה שרצה לתלות במחלוקת הש"ך והט"ז בהלכות מליחה אם נאמר כבוש כדי שירתיח להבליע בכלי]. וכאן שהנידון הוא כלי יש בדבר צד צירוף לקולא [ויש מקום ליישב סתירת המשנ"ב דבסי' תמ"ז איירי לגבי לאסור כלי ולכן מקל אף בחומץ חזק כש"ך, ובסי' תרכ"ח איירי בכבישת האתרוג שהוא דבר מאכל על כן החמיר בחומץ חזק כמג"א, וישל"ע עוד בזה]. אמנם בדרכי תשובה סי' ק"ה סק"מ והכף החיים שם סקי"ט החמירו גם בחומץ חלש דחשיב דברים חריפים ולא חילקו בין אוכל לכלי ולכאורה לדבריהם יש להחמיר בדבר.