תפילת נשים

רבני בית ההוראה
ל' סיון ה'תשע"ב

הרב יעקב שמשון בהר”ר משה שפירא

א. בענין חיוב הנשים מן הדין: מרן הגרי”ש אלישיב שליט”א (בקובץ תשובות ח”א סי’ יד) במענה לשאלה “מה הנשים חייבות להתפלל כל יום מן הדין?” כתב וזה לשונו: “ברכות התורה וברכות השחר פרשת התמיד ברוך שאמר אשרי ישתבח פ’ שמע אמת ויציב עד גאל ישראל, שמו”ע. ((וע’ הליכות שלמה (תפילה סוף פ”ח) שכתב שאם לא הספיקה להתפלל בזמן תפילה נוהגים שמתפללת עד חצות אמנם עדיף לא להתפלל אז, כיון שיש פוטרים אשה מתפילה עדיף לא להתפלל בזמן שיש מחלוקת. (ואולי זה לשיטתו שמעיקר הדין יכולה לסמוך על המקילין.) ויש ללמוד מזה שלא תאמר גם ברכות ק”ש אחר זמן תפילה דע’ מ”ב נח סקכ”ו ובבה”ל שם דיש בזה חשש ברכה לבטלה (וזה לכו”ע), וצ”ע אם תאמר אמת ויציב. )) [וע’ שו”ע או”ח סו”ס מז ובט”ז שם סי’ ע ובמ”ב סק”ב ובסי’ קו] ותפילת מנחה. ((וע”ע במכתבים ומאמרים ממרן הגרא”מ שך זצ”ל שכתב “…שאם רק תגיד הברכות ברוך שאמר ואשרי וישתבח ואח”כ הברכות וקריאת שמע ושמו”ע לזה א”צ זמן רב רק 15 רגעים וזה אפשר לה אף כשטרודה עם הילדים… ומנחה צריך רק 5 רגעים על שמו”ע…”)) תפילת ערבית אינה מחוייבת.”

ונראה שמש”כ מרן שליט”א פ’ שמע ר”ל לפס’ הראשון בלבד ע’ רמ”א סי’ ע ובמ”ב שם סק”ד וסק”ה.

ולענין מוסף – במ”ב (סי’ קו סק”ד) כתב “בצל”ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות.” ומשמע מלשונו שנוקט לעיקר כדעת המג”ג, שחייבות.

ולענין הלל – (בבה”ל סי’ תכב ד”ה הלל) כתב “נשים פטורות מהלל… חוץ מהלל דלילי פסחים.” [ומשמע שגם מהלל דחנוכה פטורות, וכן מבואר בקובץ תשובות להגריש”א ח”ג סי’ קה, וע”ע מנחת שלמה תניינא נח ה. ובשבט הלוי ח”א סו”ס רה (לסי’ תרפג) כתב בשם שד”ח שגדול א’ הסתפק וברמב”ם משמע דפטורות וכן דעת הבית שערים או”ח שנט שפטורות, ולדעתי יש מקום לחייבם ע”פ התוס’ בסוכה לח. עכ”ד השבה”ל. וע’ מועדים וזמנים שהביא משדי חמד (מערכת חנוכה ס”ק ט) בשם הבנין שלמה לחייב נשים במקצת הלל, והאריך בזה. וע’ ‘ימי החנוכה’ עמ’ פג].

ובעיקר מה שפסק הגרי”ש אלישיב לחייבן בתפילת שחרית ומנחה – זה ע”פ הכרעת המ”ב בסי’ קו סק”ד, שהביא מח’ בזה ופסק שהעיקר שחייבות. אמנם דעת הגרש”ז אויערבך זצ”ל דהמנהג להקל כדעת המ”א ולא חייבות מן הדין אלא בשבח ובקשה והודאה. (מכתב בהליכות בת ישראל פ”ב הע’ י, ומובא בהליכות שלמה תפילה פ”ב הע’ ה.) וע’ באבן ישראל (להגרי”י פישר ח”ט סא ז) שכתב שאם יש לה ילדים וא”א לה להתפלל יוצאת יד”ח בערבית ((וע”ע מועדים וזמנים ח”ח בליקוטים לח”ב סי’ קמו שהביא מספר שיחות החפץ חיים (ח”א אות כז) עדות מבנו ר’ אריה ליב שכתב “אמי כמעט לא התפללה כל זמן שלא יצאנו מתחת ידה באמרה לי כי אבי פטרה מזה משום שהיא עוסקת בגידול בניה”. [וענין כזה תלוי בכל אחת לפי מצבה.])) , ואם אינה אנוסה חייבת בתפילה ובברכות השחר ובברכות התורה. (מובא בהג’ אבן ישראל בסי’ קו).

וע’ מ”ב סי’ ע סק”ב ובשעה”צ ג שאשה צריכה לומר ברכות אמת ואמונה והשכיבנו בלילה [אף שפטורה מתפילת ערבית כמבואר בסי’ קו סק”ד].

ב: הראוי לאשה להתפלל: בספר הליכות בת ישראל (פ”ב הע’ ז) הובא מהבירור הלכה (סי’ ע) שכתב סדר עדיפות לנשים לפי הפנאי, וכתב שאם אין זמן יתפללו רק שמו”ע ואם יש עוד זמן יוסיפו פס’ ראשון של ק”ש ואמת ויציב עד שמו”ע, ואם יש עוד זמן יוסיפו לפי הסדר הבא: ברוך שאמר אשרי ישתבח, ברכות השחר, ברכות התורה והפס’ הסמוכים להם, ברכות ק”ש עם ק”ש, פסוקי דזמרה כולם כפי הסדר בסי’ נב. וע”ע בהליכות בת ישראל שם.

ונראה מזה שראוי לאשה לומר כל הפסוקי דזמרה (וכן משמע במ”ב סי’ ע סק”ב שכתב בסתם שחייבות בפסוקי דזמרה). וכן ראוי לומר כל ק”ש וברכותיה. (אבל איני יודע מנין לו, דבזה פטורות לכו”ע, ובמ”ב סי’ ע’ כתב רק שרשאיות לברך.)

ולענין הדברים הנאמרים בסוף התפילה ע’ מחזה אליהו (סי’ כ) שפוטר מהכל מלבד עלינו שראוי לומר. (וע”ע שם כמה סימנים לגבי חיוב נשים בתפילה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים