קונטרס יין ישמח, סימן ג’: אם שתיית יין בחג זה חיוב או מצווה מן המובחר

רבני בית ההוראה
כ"ט סיון ה'תשע"ב
סימן ב תוכן עניינים  סימן ד

בר”ן ריש פ”ד דסוכה (כא. מד’ הרי”ף) כ’ שמש”כ בפסחים קט. לגבי זמן המקדש “אין שמחה אלא בבשר” היינו רק למצוה מן המובחר, וכ”כ הריטב”א שם (סוכה מב.). ובמנח”ח תפח (סק”ב) הבין כן בד’ הרמב”ם והחינוך ג”כ, והביא משאג”א סה שפסק כהרמב”ם. ולפ”ז לכאו’ י”ל דגם מש”כ “אין שמחה אלא ביין” – גבי זה”ז – היינו ג”כ רק למצוה מן המובחר. אמנם בתוס’ במו”ק יד: (ד”ה עשה) כ’ שבזה”ז שמחת הרגל מדרבנן משום ששמחה היינו בשלמים. מבואר דס”ל דמש”כ “אין שמחה אלא בבשר” – זה מעכב, ולשיטתם מסתבר דגם מש”כ “אין שמחה אלא ביין” זה מעכב (מדרבנן). [וע’ תוס’ סוכה מז. ד”ה לינה שכ’ שיוצאים בשאר מיני שמחה כגון כסות נקיה ויין ישן בזמן המקדש, ומשמע כד’ הר”ן הנ”ל.]

וע’ בקובץ תשובות להגרי”ש אלישיב שליט”א ח”א סי’ פג דמשמע דנוקט דיש חיוב לשתות יין, ואינו מצווה מן המובחר בעלמא. וכן יש לדייק מל’ השו”ע הרב והבה”ל (תקכט) שכ’ שעכשיו אין יוצאים ידי חובה אלא ביין, אבל בשר אין חובה, ומ”מ מצווה יש גם בבשר, משמע שיין אינו מצוה בעלמא אלא חובה.

סימן ב תוכן עניינים  סימן ד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *