שלום כבוד הרב.
אני מתפלל במשך השבוע בביה"כ תימני בלדי כשאני עולה להיות חזן וכמנהג אבותי אני אומר קדיש ללא "יפרוק עמה…" מבקשים ממני לשנות את מנהגי ולקרוא כמנהג ביה"כ האם נכון לעשות הדבר ?
בברכת גאולה קרובה ושלמה.
תשובה:
שלום רב.
אם הציבור מקפיד שיאמר כפי הנוסח המקובל אצלהם צריך לעשות כמנהגם.
אם הציבור לא מקפידים- הנוהגים כמו הרמב"ם יאמרו את נוסח הקדיש כפי מנהגם ואין בזה משום לא תתגודדו, אבל לבני אשכנז בכל אופן יאמרו כפי נוסח המקום.
מקורות:
בספר אור לציון (ח"ב פ"ה תשובה י"א) כתב דבן ספרד שאומר קדיש בציבור של בני אשכנז שאין נוהגים לומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" יאמר כפי הנוסח שהוא רגיל ולא כמנהגם, אבל באמירת יהא שלמא וכו' יקצר כפי נוסח המקום.
וטעמו דנחלקו הרמב"ם והרא"ש אם איסור לא תתגודדו הוא אזהרה דוקא לב"ד דדעת הרמב"ם פי"ב מע"ז שזה אזהרה דוקא לב"ד, אבל הרא"ש בפ"ק דיבמות סובר שזו אזהרה גם ליחידים, וכמותו פסקו הרמ"א והמ"א סי' תצ"ג.
וכיון שבני ספרד הולכים אחר פסקי הרמב"ם (כמש"כ מרן באבקת רוכל סי' ל"ב) א"כ אין לבני ספרד לחשוש לאיסור לא תתגודדו, ולכן אפי' שלכתחילה יש לחוש לדעת הרא"ש שיש בזה משום לא תתגודדו, מ"מ כשיש קפידא בדבר כמו בקדיש שנוסח הקדיש חשוב לפי הקבלה, אין לשנות מנהגו, ורק אם אותו ציבור מקפיד שהאומר קדיש יאמר דוקא כמנהגם, יעשה כמנהגם משום דרכי שלום.
אולם לענין יהא שלמא וכו' שאינו מעיקר הקדיש אלא תוספת שנהגו לומר לאחר הקדיש (כמש"כ הרמב"ם בנוסח הקדיש בסוף סדר אהבה) אין קפידא בדבר ויאמר כמנהגם.
