טענות על הסכם שכר טרחה שנערך עם עורך דין שטיפל בתביעות נזקי גוף

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ו סיון ה'תשע"ב

לכבוד הרב שיח’ לאוי”ט

נפצעתי בתאונת עבודה, ופניתי לעו”ד והחלטתי ללכת איתו לתביעה מול הביטוח לאומי ומול הביטוח של המקום, בשעת חתימת החוזה בינינו סיכמנו על רווח עבור העו”ד של 20 אחוז מול הביטוח לאומי ו10 אחוז ממה שהביטוח לאומי יתן.

[פער האחוזים מוסבר, בכך שכשבית המשפט מכריע על סכום מסויים שהביטוח צריך לשלם, הוא מוסיף מעל הסכום הנ”ל עוד 20 אחוז כשכר טרחת עורך הדין, כך שבעצם אני לא מפסיד מכך. עוד סיבה יש לדבר, מחמת שכשבית המשפט פוסק מה הסכום אותו הביטוח נדרש לשלם, הוא מפחית מכך את הסכום שהביטוח לאומי משלם, כך שעמלת העו”ד מול הביטוח לאומי היא מגוף הפיצוי ממש, ומהביטוח היא כלל לא מורגשת].

לאחרונה התברר לי שעורכי דין אחרים לוקחים עבור ייצוג מול הביטוח לאומי שכר טרחה 20 של אחוז למשך 50 תשלומים. ובחישוב יחסי אל מה שאני נתתי, מדובר בפחות מרבע, [בהתחשב בכך שמחשיבים את התשלומים לכל החיים שזה בערך אי”ה לפחות 450 תשלומים, בעוד מה שלוקחים כולם יוצא 10 אחוז ל100 תשלומים].

ביררתי אצל עורכי דין, וחלק אמרו לי שמה שחתמתי עליו הינו ממש גניבה, וגם אחד וותיק אמר לי שהוא לוקח פחות ממה שכולם לוקחים.

שאלתי היא כדלהלן: א) האם בנושא זה של עמלת עורכי דין ישנו מושג של הונאה [של שתות וכד’], או שכל אחד יכול לומר אני מומחה מחברי, ונושא זה הינו תחום של מומחיות ולא של ידע גרידא.

[יש לציין שישנם כללים קבועים בד”כ על נושאים מעין אלו, כגון שכר טרחה מול ביטוח בתאונות דרכים [הקבוע אף בחוק], וכד’, חוץ מתחום הפלילים ששם אין כמעט כללים בכלל]

ב) בכל מקרה [גם אם מגיע לו רק כפי שכולם נוטלים, האם אוכל לאלצו לשלם לי אף פחות מכך משום-]

לשון החוזה הוא כדלהלן, בגין ייצוג מול הביטוח לאומי – ישולם 10% בגין תמלוגי הביטוח לאומי שישולמו בגין קביעת אחוזי נכות זמניים ו/או צמיתה. דיברתי עם עורך דין שהתמחותו היא בנושא חוזים, והוא אמר לי, שמלשון החוזה הוא כלל לא רואה שאני צריך לשלם 10 אחוז מהתשלומים שניתנים לכל החיים, אלא רק על פעם אחת.

ושאלתי היא,

1) אם אני יכול להיסתמך על כך שנושא החוזים ביני לבין עורך דיני מכתחילה כפופים לחוקי המדינה החילונית, [כמו כל נושא הפיצויים], וממילא אם בית משפט [או בית הדין של לשכת עורכי הדין] יפסוק שאכן לא מגיע לו ע”פ החוזה את מה שהוא מבקש אלא סכום מסויים [כמו כולם / יותר / פחות] האם זו צודק מבחינת דיני התורה הק’.

2) האם איני זקוק להגיע לשאלה הקודמת, אלא שגם לפי חוקי תורתינו הק’, ע”פ לשון חוזה זה, איני חייב לו יותר מ10 אחוז מתשלום אחד בלבד.

3) שאלה שלישית, [באם ע”פ השאלות הקודמות אני מחוייב לתת לו כמה שהוא מבקש], בנוגע ללשכת עורכי הדין, בו [אם אצליח] לכופו לקבל פחות, שבעצם אינני מכריחו, כיון שהוא לא מחוייב ללשכה זו, אלא ששום עורך דין לא מעוניין להיסתבך איתם, האם זה נחשב שאני עושק אותו מהמגיע לו

ג) במקרה ולא,

האם משום שעזרתו והדרכתו של עורך דיני הייתה לוקת בחסר [די גדול], עד שנאלצתי לפעמים לחפש עניינים בעצמי ואף פניתי לעזרה לעורך דין ואנשים אחרים, האם זו עילה לדרוש הפחתה ממה שאני חתום עליו. [ובהערכה גסה 50 אחוז מאחוזי הנכות נעשו בעיקר ע”י עזרה שהוא היה צריך להגיש והשגתי בכוחות עצמי].

[הוא גם לא עו”ד המתמחה בבטוח לאומי אלא יותר בדיני עבודה, ועורכי דין האחרים שגובים כפי שציינתי, הינם עורכי דין המתמחים בדיני הביטוח לאומי ובכך פרנסתם].

תשובה:

א) ודאי שיש הבדל במומחיות, אבל עדיין יש איסור אונאה לדעת רוב הפוסקים אם ניתן לקבוע שהמחיר גבוה מדי לדרגת מומחיות זו.

ב) לפי הבנתי כוונת המילה ‘צמיתה’ היא אף על התשלומים לכל החיים. לפי דין תורה יש לקבוע על פי משמעות הלשון. העובדה שההסכם נעשה על דעת חוקי המדינה, אינה משנה דבר, כיון שיש לקבוע על פי הסיכומים המפורשים. אם יש מקום להסתפק בלשון והעורך דין מסרב לדון בדין תורה וממילא הנך נאלץ לדון בבית משפט, שיקול דעתם קובע. בנוגע ללשכת עורכי הדין, אם הוא מוותר כדי שלא להסתבך עם הלשכה, אין בכך איסור גזל.

ג) אם הוא לא עשה את כל העבודה המוטלת עליו, יש לשלם לו רק על מה שעשה. אם ניתן לקבוע שהוא עשה 50% מהמוטל עליו, יש לשלם לו 50% ממה שסוכם.

מקורות:

א) לעניין אם יש אונאה בקבלן שאינו משביח מטלטלין עיין כאן במקורות אות ב. לעניין אונאה בדבר שאין לו מחיר קבוע אלא תלוי באומד, עיין בית יוסף חו”מ סי’ רט שכתב שאין אונאה והב”ח שם והש”ך שם סק”א והמחנה אפרים הלכות מכירה סי’ כד חולקים וסוברים שיש אונאה גם בדבר שאין לו מחיר קבוע. ועיין גם בשו”ת שבט הלוי ח”ה סי’ ריח.

ב) לעניין לשכת עורכי הדין עיין כאן בתגובות.

ג) עיין שו”ע חו”מ סי’ שלג סעיף ד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *