לתרומות לחץ כאן

טבילת נדה בים הכנרת

האם ניתן לנדה ליטבול במי הכנרת? (האם הוי דין מעין המטהר בזוחלין או מי גשמים שבעינן באשבורן או דין של רבו מי גשמים על המעין)

 

תשובה:

שלום רב.

באופן עקרוני מי הכנרת דינם כמעיין המיטהר, אך מחמת כמה חששות כתבו הפוסקים שאין לנדה לטבול בים, ובדיעבד אם טבלה שם עלתה לה טבילה.

 

מקורות:

בשולחן ערוך סימן ר"א ס"ב וס"ה מבואר שכל הימים והנהרות כשרים לטבילה.

אך כתב בשו"ע בסימן קצ"ח סל"ד שאסור לטבול במקום שיש חשש שיראוה בני אדם כיון שלא תטבול כראוי.

וכן כתבו הפוסקים שקשה להסמיך את העיון לטבילה, או מחמת החושך או מחמת החשש שיהיו בני אדם בסמוך. וכן בדרך כלל אין אשה העומדת על גבה שדבר זה מעכב, וכן יש לחוש שמא תעצום עיניה ביותר מחמת מליחות המים ועוד חששות, יעוי' בזה בספר בית דוד יו"ד סי' ק"א.

מחמת כל זה אין לטבול בים כי אם במקוה כשרה. ובמקום צורך גדול יש לעשות שאלת חכם.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. הרי כתבתם שהכינרת דינו במעיין ואם כך רבו נוטפים על הזוחלים
    פסולו מדאורייתא לפחות לפי דעת מר"ן השו"ע סע' ב' שפסק כמו הרמב"ם והריף ולכן אם טבלה בכינרת ולא ביררה האם זו הכינרת בשנה הכי שחונה שלה שאז אין חשש של רבו הנוטפים וכו.. הרי שהיא אסורה לבעלה גם בדיעבד (וגם הרמ"א פוסק להחמיר )

  2. הערתך חשובה וכבר עמד על כך בס' פתחי מקואות, וכתב, שהואיל וגם בשנים שחונות ביותר המפלס יורד במטרים ספורים בלבד אף פעם לא נחשב הדבר שרבו הנוטפים, ודבריו תמוהים שכן סו"ס הנוטפים נצברים שם כמה שנים אבל מדוע יחשבו כזוחלין, ומכל מקום ניתן להתיר זאת מחמת דברי השו"ע בעי' נ, שכתב שאם גם לאחר צאת כל המים עם הזרם [לכיוון הירדן] עדיין ישארו תמיד ארבעים סאה, אין בכל בעיה של רבו נוטפין על הזוחלין, וזה קיים גם בכינרת שנמוכה יותר מפתח היציאה לכיוון הירדן המוביל לים המלח. וכן היה מנהג זקני טבריה לטבול כלים בכינרת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל