המשך שאלה – בענייני סת”ם

רבני בית ההוראה
ט"ו סיון ה'תשע"ב
שלום וברכה.
 בהמשך לשאלה ששאלתי אתמול [השאלה הייתה: אני סופר סת"ם. קורה לי לפעמים שניתזות טיפות דיו קטנות מן הקולמוס תוך כדי כתיבת אחת מהאותיות (כשעוד לא נגמרה כתיבת האות!), ונופלות על המשך השורה, במקום של האות(יות) הבא(ות). במזוזה – האם ניתן לגמור את כתיבת האות, ולהמשיך לכתוב את האותיות הבאות, על גבי הטיפות הללו, או שצריך למוחקם? ומה דין מזוזה שכבר כתבתי כך (על הטיפות הללו). תודה רבה!
והתשובה שנעניתי:
 אם אפשר עדיף למחוק את הטיפות שנפלו, אולם אם כבר נכתבה המזוזה, הרי היא כשרה לכתחילה.
והמקורות הם:
 עי' משנ"ב סי' לב ס"ק סז, ומאחר וכאן לפעמים הטיפות מתייבשות, לכן עדיף למחוק, אולם גם אם לא מחק נראה שמאחר ובדרך כלל הדיו מתערב ונהיה לח לאחר שמניחים עליו שוב דיו זה כשר לכל הדיעות ]

 

קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה.
רציתי לשאול, האם אין לחשוש שאם הטיפה הנ”ל צמודה לדופן האות(ובפרט שידוע לי, שפעמים בוודאי המציאות הייתה כך במזוזות שכתבתי!), והיא התייבשה (ואולי לא חזרה אח”כ להיות לחה), יש כאן לכאורה בעיה של חסרון ב”היקף גויל” שפוסל, הלא כן? [המדובר ב-שש מזוזות שכתבתי, ולצערי לא הקפדתי על הנ”ל ורק עכשיו שמתי ליבי לכך]. תודה רבה. תזכו למצוות.

תשובה:

הנסיון מוכיח שטיפת דיו יבשה שמגיע במגע עם טיפת דיו לחה שנהפכת ללחה, ולכן זה חלק מהכתיבה.

אולם אם הטיפה היתה יבשה ולא היתה חלק מהכתיבה יש להחמיר כיון שאין זה דרך כתיבה, ויש בזה חסרון של מוקף גויל. בדרך כלל אין מקום וסיבה לחוש לדבר זה. ולכן רק אם בוודאי זה קרה יש לחוש.

מקורות:

ביאור הלכה סי’ לב סי”ז ד”ה ועי”כ יהיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *