שלום כבוד הרב,
האם אשכנזי יכול לאכול בשר אחורי של בהמה שנוקרה כדין ויש השגחה מעולה על הבשר (ספרדית)?
בתודה
תשובה:
מנהג האשכנזים שאין אוכלים בשר אחוריים כיון שהניקור בו אין בו מסורת ברורה מה נקרא חֵלֵב, ומה אינו חלב, ואיסור אכילת חלב הוא באיסור כרת, ולכן נזהרו וקיבלו על עצמם שלא לאוכלו [אם כי במקומות מסוימים ובזמנים מסוימים התירו לאכול בשעת הדחק גדול].
מקורות:
עי' שו"ע (יו"ד סי' סד ס"ז) בדברי הרמ"א, ובכל הסימן שם, ומשום שניקור האחוריים הוא מאד חמור וצריך קבלה גמורה וידיעה גדולה, הנהיג המהרש"ל שלא לאכול בשר אחוריים, [עי' בבאר היטב (יו"ד שם סק"ז) שהביא דבר זה בסתם שיש שהחמירו שלא לאכול בשר אחוריים], ובבית לחם יהודה (יו"ד סי' סד סק"ה) ובישועות יעקב (שם) הביאו זאת בשם המהרש"ל, [עי' יש"ש חולין פ"א סי' ב, ופ"ז סי' טו], וראה בערוך השלחן (יו"ד סי' סד סעיף נד), ואם כי בזמן הקדום יותר היה חילוק במנהג המקומות בין האשכנזים עצמם [עיין בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' סח-סט, ובקובץ "ירושלים" שי"ל בוורשה שנת תרצו קובץ א עמ' לד וקובץ ב' עמ' סא], אולם בדורות האחרונים התקינו בכל מקומות ישוב האשכנזים, ובפרט כאן בארץ ישראל נהגו האשכנזים שלא לנקר מבשר אחוריים כלל, ראה מה שכתב הדרכי תשובה (סי' סד ס"ק מו), ועי' שו"ת יד הלוי (לרי"ד במברגר, יו"ד סי' ל) שכתב בתו"ד כי מה שאבותינו ואבות אבותינו נוחי נפש הרבנים הגדולים שהיו בכל אלה המדינות שנהגו איסור לנקר האחוריים פשיטא שלא משום טעות או חסרון ידיעה נהגו מנהגינו כן אלא שברוחב דעתם וגודל ידיעתם בתלמוד תורה ועוז צדקתם בחנו וראו גודל המכשלה אשר תצא מזה אילו נתיר לנקר האחוריים וכו' וע"כ נסוגו אחור לעשות סייג וגדר ומשמרת לאיסורי תורה החמורים כי מאד קשה מלאכת הניקור וצריך אימון ובקיאות גדולה ושמוש רב לדבר כנודע וכו' אשר על כן זה נכלל בסוג דבר שנהגו משום גדר ושידעו בו שמותר והחמירו על עצמם כדת וכהלכה, ועי' שו"ת חבצלת השרון (ח"ב סי' כח), ושו"ת תשוה"נ ח"א סי' תיח ותיט, ואמנם בזמן מלחמת העולם השניה שהיה נסיון גדול ושעת הדחק גדול מאד היו מקומות שהקילו בזה עי' שו"ת אחיעזר (ח"ג סי' פד) ושו"ת מקדשי השם (ח"א סי' כב ואילך), ובהגהות דבר צבי בשו"ת מקדשי השם שהאריך בזה אך גם זה רק משום שהיה שעת הדחק גדול, ובפרט באותו זמן שהיה חשש שאם לא יתנו לנקר אחוריים הדבר יגרום שלא יוכלו לקיים בכלל שחיטה יהודית ראה שם נחשב כהתרה לצורך מצוה, ולכן הקילו בזה, ועי' שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סי' מב (וצ"ע בדעתו מדברי כל הפוסקים שהבאנו לעיל). [אמנם מה שיש חילוק בין הניקור הספרדי לניקור האשכנזי, לטענת נותני ההכשר מקפידים אף על הניקור האשכנזי שהיה נהוג במקומות שנהגו לנקר ולאכול], ואמנם בירושלים עד לפני כשישים שנה היו נוהגים האשכנזים להקל בחלקים מסוימים לנקרם ולאוכלם ראה בספר "תורת הניקור הירושלמי", אולם כיום לא נהגו לנקר, וגם בזה יש חילוק בין מנהג האשכנזים לספרדים ראה שם.
חבל
אבל תשובה חלשה מאוד
תמיד אפשר למצוא את אלה שחמירו בגלל סיבות מסויימות.
אבל במציאות בכל התקופות ובכל הזמנים ניקור ואכלו, בפרט היום שכל מנקר, מנקר עשרות ואלפים ודאי שהם מומחים במלכתן.
מי שרוצה לא לאכול לא מחייבים.אבל ודאי שמי שרוצה גם לאשכנזים יכול לסמוך על מנקר ספרדי משום שהיום עושים לפי כל השיטות שמובא בספר תורת הניקור הירושלמי.
ועוד שהחלקים שאיסורם משום חלב הם קלים וברורים לניקור על ידי מומחים.
(פילה, סינטה,ורוט פלייש,והגרובר)
איכשהוא נראה שכלל לא קראתם את התשובה…
קראתי את כל התשובה הבאתם רק את המחמירים.
מאחד שמבין חקר את הדבר
היום גם אשכנזים יכולים לסמוך ולאכול אחורי
לא נכון, הבאנו הכל והוכחנו שהמנהג הנכון לאשכנזים לא לאכול. אם יש לך מקורות נוספים מעבר למה שהובא, אשמח אם תכתוב .
השאר תגובה