בדין דבר שטיבולו במשקה שצריך נטילת ידיים. מהו גדר משקה לעניין זה, לדוגמה האוכל קטשופ עם ציפס האם הקטשופ נחשב משקה (יש כל מיני סוגי קטשופ יש נוזליים ויש סמיכים) ?
תשובה:
שלום רב.
אין הדבר תלוי בסמיכות המשקה, כי אם במרכיביו. שבעה משקים מחייבים נטילה כשטובל בהם: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם ומים. וסימנם 'יד שחט דם'.
אם המשקה מורכב מרוב מים מחייב נטילה אף אם יש בו מרכיבים נוספים, אך אם המים הם מיעוט אין זה מחייב נטילה.
מקורות:
שולחן ערוך סי' קנ"ח ס"ד וערוך השולחן שם סעיף י'.
האם בכלל אין הדבר תלוי בסמיכות המשקה לדוגמה אחד מן המשקים הנ"ל המטמאים שקרש ונעשה עב וסמיך כגון חלב שנעשה סמיך מאוד וכן יין שנעשה סמיך מאוד עד מתי הוא יחשב משקה
רק אם אינו טופח על מנת להטפיח אינו נחשב משקה, והיינו שאם נוגע בזה ואחר כך נוגע במקום אחר הלחות אינה עוברת למקום אחר. (מ"ב שם ס"ק י"ד)
מחילה מכבודו כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב את כל הנ"ל שאמר כבודו ב"ה אני יודע ולא את זה שאלתי
שאלתי היא מה הגדר של סמיכות של משקה שעדיין צריכה נטילה ומתי מרוב שהמשקה נעשה עב וסמיך אין אינו מוגדר כמשקה. מה שכבודו ענה טופח על מנת וכו' זה כמות המשקה. אני שואל את תירקובת המשקה עד מתי היא מוגדרת כמשקה
טופח על מנת להטפיח, אינו כמות המשקה כי אם סמיכותו כשהמשקה נקרש ונתעבה עד שנהיה טופח על מנת להטפיח נחשב משקה, ומכאן ואילך, לא.
השאר תגובה