הישיבה שכרה מדודי רכב ונתנה לי לנהוג עבור הישיבה בחינם (חסד) (אני תלמיד בישיבה) באחת השליחויות שנשלחתי מטעם הישיבה עשיתי תאונה עם הרכב שלא באשמתי, הרכב נלקח לתיקון והמוסך הוציא דו"ח לרכב הפוגע, עברו כמה חודשים ומתקשרים מהמוסך ואומרים שהכרב הפוגע לא מודה שהוא אשם אנחנו צריכים את הכסף של התיקון ואתה תצטרך לתבוע אותו. פניתי עם הסיפור הזה לראש הישיבה ואמרתי לו שזה רכב שכור וצריך לשלם על תאונות שקרו, אך הוא טוען שהוא פטור מתשלום משום שלא ידע שאין לרכב ביטוח מקיף, למרות שלשאר רכבי הישיבה אין ביטוח מקיף וגם אין נוהגים העולם לבטח רכב ישן בביטוח מקיף.
תשובה:
שלום רב,
אתה (הנהג) חייב לטרוח ולתבוע את הנהג הפוגע, אבל שניכם לא חייבים לשלם.
מקורות:
אם נהג אחר פגע ברכב השכור והנהג של הרכב השכור אינו אשם בתאונה, שניהם פטורים מלשלם, וכדין אונס. אלא שעדיין יש חיוב על השומר לתבוע את המזיק כשם ששומר חייב לתבוע את הגנב לאחר שנמצא, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רצד סעיף ו. אלא שלדעת הרמב"ם אין חיוב לשלם אלא לטרוח בתביעה, עיין סמ"ע שם סק"ז.
גם שומר חינם קודם שנשבע חייב לתבוע את הגנב ולכן גם אם הנהג דינו כשומר שכר, כיון שאינו נהנה מהנסיעה, מכל מקום הרי הוא חייב שבועת התורה (עיין נתיבות שם סק"ב שאף אם אנו יודעים שהפקדון ניזוק ולא שייכת שבועה שאין הפיקדון ברשותו, מכל מקום שומר חינם חייב להישבע מן התורה שלא פשע בעת הנזק) וקודם השבועה הרי חייב לתבוע.
אם לא היתה רשות להעביר את הרכב למי שנהג בו, היתה הישיבה חייבת לשלם מדין שומר שמסר לשומר, עיין שו"ע חו"מ סי' רצא סעיף כו. אולם בנידון זה כנראה היה ברור שהישיבה תמסור לאדם אחר לנהוג ברכב. בנוסף לכך, אם ידוע שהבעלים סומכים על השומר השני, השומר הראשון פטור.
אגב אציין שהטענה שבעל הרכב אשם בכך שלא עשה ביטוח מקיף, אינה טענה, מאחר שהשוכר לא בירר על כך מראש. בנוסף לכך, יש סוברים שאף אם יש לבעל הרכב ביטוח הרי הוא יכול לתבוע את השוכר מדין שומרים, עיין בשו"ת מהרש"ם ח"ד סי' ז, בספר אור שמח פ"ז מהלכות שכירות ה"א ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כא סי' נח.
מי אמור לשלם בינתיים למוסך??
מי שהזמין את התיקון.
אם בעל הרכב הזמין עליו לשלם ואינו יכול לדרוש מהישיבה או מהבחור שנהג ברכב לשלם בינתיים.
השאר תגובה