בס"ד
בעל הדירה התעכב בביצוע תיקון דליפות בגג הדירה ששכרנו אותה ממנו כך שכל תקופת החורף סבלנו מנזילות שונות באחד מחדרי הבית, בסלון ובמטבח בנוסף לרטיבות ועובש בקירות הבית כתוצאה מאי איטום הקירות ע"י הקבלן. מלבד זאת תיקונים רבים לא בוצעו בבית ואלו שכן נעשו, בוצעו רק לאחר כמה חודשים ודין ודברים מצידינו (הדירה עדיין תחת אחריות קבלן).
בנוסף, בתחילה הדירה לא הייתה מחוברת לרשת חשמל מסודרת אלא לשכנים, בעה"ב אמרו כי החשמל אמור להיות מחובר תוך זמן קצר וכל האישורים קיימים כבר, תוך זמן קצר התגלה כי החשמל מתנתק אפילו משימוש קל במוצרי חשמל (מזגן+דוד) וכאשר התנתק היה עלינו לבקש מהשכנים להרים את המתג אצלם, המצב הגיע לידי כך שלא היה באפשרותינו להתקלח לפני שבתות ולהשאיר מוצרי חשמל פועלים במהלך השבת (כמו מזגן ופלטה לשבת) ובחלק מהשבתות נמנענו מלהישאר בבית. החשמל חובר רק לאחר איום של השכנים כי ינתקו את החשמל בסוף החודש. בפועל הספיק יום אחד שבו הלכו בעה"ב למועצה והסדירו את החשמל לאחר שלושה וחצי חודשים, דבר שבפועל היה יכול להיפתר אם עשו זאת בתחילת החוזה כפי שהובטח. לבסוף, לאחר שהתעקשנו על התיקונים הודיעו לנו בעלי הבית בכתב על סיום החוזה לפני הזמן. בעה"ב טענו כי זה מקובל שקבלן מתעכב בביצוע התיקונים ועלינו לקבל זאת, בשלב מסוים התקשר אדם מטעם בעה"ב וטען כי בעה"ב אינם מחוייבים בתיקונים (זה מצוין בחוזה) ואם לא נעזוב את הבית הוא יבוא בעצמו ויוצא אותנו בכוח מהבית עד לסוף השבוע (שבו נערכה השיחה). עקרונית אנו מוכנים לעזוב, אך כפשרה הצענו כי יפצו אותנו על התקופה בה לא יכולנו לעשות שימוש באחד מחדרי הבית ובסלון ועל נזק שנעשה לבגדים ולמגבות שלנו כתוצאה מהרטיבות. הצענו שנשלם שכ"ד מופחת (2,000 ש"ח במקום 2,500) עד לסיום החוזה המוקדם. כל זה יכלול פיצוי על עוגמת הנפש (שע"פ הבנתנו לא ברורה בהלכה) ואי שימוש בחדר בבית לצורך מגורים רצינו לדעת האם ע"פ דין תורה דבר זה מקובל? ומה עמדת ההלכה בעניין?
בתודה
תשובה:
שלום רב,
כפי שציינת, יש התייחסות בחוזה לעניין התיקונים. נוכל להשיב בס"ד אם תשלחו העתק מהחוזה למייל זה [email protected].
