מתי נאמר ‘אני ה” ומתי ‘אני ה’ אלוקיכם’

רבני בית ההוראה
ו' אייר ה'תשע"ב

בשבת בעת קריאת התורה שמתי לב שישנם הרבה מצוות ואזהרות שהפסוק מסתיים במילים ‘אני ה’ ולפעמים מסתיים ב’אני ה’ אלוהיכם’. ורציתי לשאול מה הכלל בזה מתי מסתיים הפסוק באני ה’ סתם, ומתי באני ה’ אלוהיכם. וכן למה דוקא במצוות ובאזהרות האלו ישנו הדגש ‘אני ה’ דבר שלא מצאנו הרבה בשאר התורה.

 

תשובה:

שלום וברכה!

במדרש (פסיקתא זוטרתא ויקרא דף נד,א) אי’ שכל דבר המסור ללב נאמר בו ‘אני ה”, ולכן באזהרות המסורות ללב כמו ‘ואהבת לרעך כמוך’ נאמר ‘אני ה’. וכשנאמר ‘אני ה’ אלוקיכם’ למדו מכך חז”ל בכל מקום לפי ענינו, למשל בפסוק ‘אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה’ אלוקיכם’ הביא רש”י מהמדרש ‘דעו את מי אתם מחליפים במי’, וכן בפרק י”ט פסוק כ”ה ובעוד מקומות.

3 תגובות

  • מאת יוסף:

    תודה על התשובה אבל היא לא כל כך מסתדרת לי, למשל פרשת קדושים מתחילה “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם”. זה לא דבר שמסור ללב. בהמשך כתוב “וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְקֹוָק: לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְקֹוָק” גם פסוקים אלו זה לא דבר המסור ללב. וכן בפרשת אחרי מות לגבי איסור עריות כתוב “אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְקֹוָק” זה גם לא מסור ללב.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    מה ששאלת מאיש אמו ואביו תראו, שם כתוב ‘אני ה’ אלוקיכם’ ומפרש רש”י שם מה נלמד מכך שאתה ואביך חייבים בכבודי.
    והאיסור להישבע בשם ה’ גם מסור ללב שאין אנשים יודעים אם אדם נשבע בשם ה’, וכן ויראת מאלוקיך, שעל זה כותב רש”י מפורש שאין זה מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ולכן נאמר בו גם כן אני ה’.
    בעניני עריות הטעם שכתוב ‘אני ה” הוא מטעם אחר כמו שכתב רש”י שם אני ה’ נאמן להפרע ולשלם שכר.

  • מאת עדנה:

    בס”ד אייר תשע”ז את/ה מכיר/ה את החתימה ? פרשות “אחרי מות” – “קדושים”

    נושאים רבים וחשובים יש בפרשות השבוע. חשבתי לכתוב על “ואהבת לרעך כמוך” (ויש הרבה מה לכתוב על כך). חשבתי לכתוב על המילים החותמות מצוה זו – “אני ה'” – ומדוע נכתבו בצמוד אליה.

    חשבתי על נושאים מעניינים נוספים, אך בקריאת הפרשות לשם “הרגשה בפרשה” חשתי חזרה מרובה על מילים מסוימות ורציתי למצוא תשובה מדוע ה’ אמר כך דווקא בפסוקי פרשות אלו.

    מה הן המילים החוזרות ? בפסוקים רבים בפרשות “אחרי מות” – “קדושים” יש “חתימה” של ה’.

    פעמים “חתם” במילים “אני ה'” אחד משמותיו, המציין ש-הוא נמצא תמיד: היה בעבר, הווה (=עתה) וגם יהיה בעתיד. בשֵם זה השתמש בדַברוֹ עִם משה בַסנה: “כה תאמר אל בני ישראל: “ה’ אלֹקי אבֹתיכם….שלחני אליכם. זה שמי לעֹלם וזה זכרי לדֹר דֹר” (שמות ג’,15). פעמים “חתם” במילים “אני ה’ אלֹקיכם” המתארות קשר ושייכות בינו ובין בני ישראל (אני ה’ האלקים שלכם). ופעם אחת חתם “אני ה’ מקדשכם” (ויקרא כ’,8). בכך שתקיימו את המצוות שבין אדם למקום וגם בין אדם לחברו – תוכלו להגיע לדרגה של קדושה.

    שאלה למחשבה: מדוע ה”חתימה” שונה ? מדוע לעתים נכתב “אני ה'”, בעוד שבפסוקים אחרים נכתב “אני ה’ אלֹקיכם” ?

    יש שיאמרו שאין זה משנה אם נכתב דוקא כך או אחרת, ומבחינתם הדבר החשוב שאליו צריך להתייחס הוא שיש חתימה, אך ה”הרגשה בפרשה” שלי היא שבוודאי יש סיבה בכל פעם בה החתימה שונה. לכל מילה בתורה יש חשיבות רבה ולכל שינוי יש משמעות והוא לא “סתמי” (יש אולי מי שישאל: מה זה משנה אם כתוב כך או אחרת ?! בוודאי שזה משנה, שאם לא כן הרי יכלו לכתוב בכל הפסוקים “חתימה” אחידה וזהה) ברור שכל שינוי הוא מכוון ונוצר כדי ללמד דבר כלשהו.

    גילוי נאות: חיפשתי פירוש שייתן מענה לכל הפסוקים בהן יש חזרה על ה”חתימות” הללו. קראתי דברי פרשנים שונים, מצאתי הסברים יפים ומעניינים, אך לא הגעתי לכלל שיטתי אחד. שמחתי בכך, כי ה’ הוא נעלה מעבר להבנה האנושית וחתימתו היא אלוקית וגם כי הדברים נשארו עבורי ב- צ”ע (=צריך עיון) ואשמח בכל רעיון שלך. אציג פה מספר הצעת תשובות:

    1.ה’ קורא לנו וכביכול אומר: “אני ה'” נעים להכיר ! נעים מאוד ! ולא רק ש”אני ה'” באופן כללי, אלא “אני ה’ אלֹקיכם” אני האֵל שלכם, עַם ישראל, ויש קשר חשוב בינינו. הוצאתי אתכם מארץ מצרים, נתתי לכם את התורה בהר סיני ואתם עתה במדבר בדרך לארץ כנען.

    העם כבר מכיר את ה’ ויודע על הנסים שעשה להם, אך עתה בציווי מצוות מסוגים שונים, ה’ מדגיש באוזניהם את העובדה החשובה שעל כל יהודי לזכור (ואשר אמרנוה בסיום תפילת יום כיפור וגם בתפילה בערב יום העצמאות: “ה’ הוא האלוקים”!). חוזר עליה פעמים רבות כדי שכל יחיד יפנים ש”אני ה'” וגם כולם יפנימו ש”אני ה’ אלֹקיכם”, אני האֵל של כולכם ביחד ולטובתכם ולמענכם – חובה עליכם לקיים את המצוות.

    מה מביעה חתימה ? כאשר את/ה כותב/ת מסמך כלשהו וחותם/ת עליו – את/ה נותן/ת תוקף לדברים ומאשר/ת כל מילה שכתבת. בעת קבלת מכתב או טופס כלשהו, (ובוודאי בצ’ק) את/ה בודק/ת מי הוא זה שחתם והאם החתימה מוכרת לך. חתימה של אדם חשובה (ולעתים שווה כסף רב). ברור שחתימתו של ה’ היא בעלת משמעות אמונית ורוחנית רבה. היא מיוחדת ומחייבת אותנו – מקבלי הדברים לזהותה ולקיים את הדברים שנכתבו ונחתמו.

    שאל/י את עצמך: האם אני מכיר/ה את החותם את החתימות שבפסוקי הפרשות ? חובה עליך להכירו!

    ההיכרות בין ה’ והאדם אינה דבר חד פעמי, אלא דבר מתמשך לאורך השנים. על האדם לחזק ולהגביר היכרות זו. רבי משה בן מימון (=הרמב”ם) כתב (הלכות תשובה פרק י’, הלכה ו’): “אוהב (האדם את) הקדוש ברוך הוא… בדעת שידעהו (=האדם אוהב את ה’ לפי הרמה שאליה הצליח להגיע. האדם בידיעתו יודע שיש ה’ שברא את העולם ומנהיגו ומקיימו בכל יום ולכן מעריכו ואוהב אותו) ועל פי הדעה תהיה האהבה: אם מעט – מעט ואם הרבה – הרבה”. נדרש מהאדם ללמוד ולהכיר את ה’. אהבת ה’ ודבקות האדם בו תלויה במידת הכרתו את ה’. כל אדם יכול להשיג את הכרת ה’ בדרכים שונות שמתאימות לו: התבוננות בטבע, לימוד תנ”ך וספרי פרשנות, לימוד גמרא וספרי אמונה ומוסר, האזנה לשיעורים ועוד.

    2.”אני ה'” בראתיך ואני מכירך היטב ויודע שבכוחך ובאפשרותך לקיים את המצוה שאני מצווה אותך !גם אם נראה לך שיהיה קשה לקיים זאת, דע/י ש”אני ה'” זו חתימה וגם הבטחה שהדברים אפשריים. ולא רק ש”אני ה'” שמבטיח לך בשמי שהמשימה אפשרית אלא גם “אני ה’ אלֹקיכם” אני זה שנותן לכם את הכוח (“אלֹקים” = כוח).

    3.אברבאל פירש שה”חתימות” מדגישות שחובה לקיים את המצוות לא מפני שהשכל האנושי בעצמו קובע ומֵבִין שצריך לקיים דבר זה אלא מפני ש – ה’ קבע כיצד צריך להתנהג. לדעתו בכל מקום שהחתימה היא “אני ה’ אלֹקיכם” יש טעם מיוחד לכך.

    אביא כדוגמא הסבר לפסוקים בויקרא י”ט,2-4 בהם ה’ מדבר לכל חלקי העם, אוהב כל יהודי ורוצה בקשר עִמו. אל אנשים בדרגת אמונה מהסוג הראשון, שהם שומרי התורה והמצוות פונה הפסוק ואומר: “קדֹשים תהיו” (ויקרא י”ט,2) המשיכו בדרככם הטובה ושמרו את המצוות והריני חותם לכם “אני ה’ אלֹקיכם'”. אל האנשים בדרגת אמונה מהסוג השני, אלו שאינם בני תורה, התורה אומרת: “איש אמו ואביו תירָאו ואת שבתֹתי תשמֹרו” תכבדו את הוריכם ותשמרו את השבת ובשביל קיום מצוה זו הריני חותם לכם “אני ה’ אלֹקיכם” (ויקרא י”ט,3) אל אנשים בדרגת אמונה מהסוג השלישי, היהודים שאינם יודעים דבר על יהדותם, אליהם התורה פונה ואומרת: “אל תפנו אל האלילים” – אל תִטשו את יהדותכם, אל תמירו את דתכם ובכך אף אתם תהיו נחשבים כיהודים ו- ה’ חותם “אני ה’ אלֹקיכם” (ויקרא י”ט,4).

    גם בהפטרת פרשת “קדושים” שקוראים הספרדים ובני עדות המזרח (יחזקאל כ’,2 ואילך) חוזרות מספר פעמים ה”חתימות” שחזרו בפרשות. “אני ה'” וגם “אני ה’ אלֹקיכם” ו- “אני ה’ מקַדשָם” (יחזקאל כ’,12) בנוסף לכך חוזרות מספר מילים נוספות שמתארות את ארץ ישראל כ”ארץ זבת חלב ודבש” (ויקרא כ’,24) ובהפטרה יש תוספת לתיאור הארץ: “זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות” (יחזקאל כ’ 6 ו-15).

    הנביא יחזקאל אומר בשם ה’: אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים כדי להביאכם אל ארץ כנען ואמרתי לכם שלא תלכו בחוקות הגויים ולא תעבדו לאליליהם, אלא תשמרו את המצוות שנתתי לכם כי “אני ה’ אלֹקיכם”. אני יודע מה צריך לעשות ומה הנכון עבורכם.

    ההפטרה לא כוללת את כל פסוקי הפרק, אך כדאי להמשיך ולקרוא את דברי הנבואה שמתארים את שאמור לקרות לעם ישראל בעת הגאולה ולהבין שאנו נזכה בארץ ישראל כאשר נתנהג כנדרש מאתנו. נדע ש- ה’ עושה לנו טובות וחסדים גדולים ונכיר בכל דבר שנַעשָה “כי אני ה'”, ונזהה בכל דבר שקורה בחיינו את השגחתו הפרטית והכללית ואת חתימתו.

    שבת שלום ! חג פסח שני שמח (ביום ד’, י”ד אייר)

    עדנה ויג (c)

    לרפואת חולי ופצועי עם ישראל /
    לע”נ חיה לאה (שפירא) בת אברהם (לרנר) ז”ל / עליזה (אוחנה) בת שמואל וכוכבה (פרדו) ז”ל /
    ולהרבות בעם ישראל אמונה ובטחון , אחדות, בריאות, טוב, שמחה, אהבה ואחוה ושלום ורעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים