קבעתי תור לפגישה עם עו"ד ביום א' בבוקר ע"י מזכירה, ביום ב' בבוקר הודעתי למזכירה שאינני יכול להגיע שעה ורבע לפני הפגישה, המזכירה חייבה אותי בתשלום חמש מאות ₪, בסוף היום דיברתי איתה שזה לא מוצדק כי הוא לא ביטל פגישה אחרת בגללי, והיא השיבה שהוא יצא מהבית במיוחד בשבילי, אני חושש שהמזכירה לא הודיעה לו בזמן שביטלתי, ולכן הגיע למשרד לחינם, אם היא הייתה מודיעה לו בזמן לא היה יוצא מהבית כ"כ הרבה זמן לפני הפגישה. האם זה דומה לגמ' ב"מ עו: אבל הלכו פועלים וכו' שחייבים לשלם להם. [הביטול נבע משקול דעת לא אחראי שאספיק את האוטובוס אף שאצא קצת באיחור מהבית, אכן נתברר שהחישוב שלי לא היה נכון, ובסוף לא הספקתי, ולכן ביטלתי].
כמו כן סביר להניח שהעו"ד הבכיר לא ישב מובטל במשרד, וכנראה הספיק דברים שבין כך היה צריך לעשות אותם.
תשובה:
שלום רב,
אם בשעה שהעברת את ההודעה העורך דין עדיין לא יצא לדרך, אינך חייב לשלם, לפי דבריך שבין כך לא ביטל פגישה אחרת.
אם בשעה שהעברת את ההודעה העורך דין כבר יצא לדרך, אלא שלא היה צורך לצאת כל כך מוקדם, יש להסתפק אם הנך חייב לשלם.
הטענה שהעורך דין עשה בזמן זה עבודות אחרות, אינה טענה. כיון שעבודות אלו היה יכול לעשות גם בשעות הערב שלא מקבלים קהל.
מקורות:
דין פועל שעדיין לא יצא לדרך שיש לשלם רק אם הפסיד עבודה אחרת ושאם יצא לדרך חייבים גם אם בין כך לא היתה לו עבודה אחרת, מבואר בשו"ע חו"מ סי' שלג סעיפים א-ב. ועיין שם שבמקרה שיש חיוב לשלם, יש לשלם כפועל בטל, דהיינו שכר טרחא שהותנה בניכוי עבור ההנאה שהעורך דין חסך את העבודה ושהיה יכול לעבוד עבודות אחרות בזמן זה.
הודעה למזכירה פוטרת את המזמין, כיון שכך מקובל להודיע למזכירה ועליה מוטל להודיע לעורך דין. אם העורך דין יצא מוקדם מדי מהמקובל, יש להסתפק אם המזמין מתחייב כיון שבפועל היתה התחלת מלאכה, או אינו מתחייב, כיון שלא עלתה על דעתו שהיציאה לדרך תהיה בשעה כל כך מוקדמת.
הטענה שאם הפועל עושה בזמן זה עבודות שהיה יכול לעשות בזמנו הפנוי, שאין המזמין נפטר בשל כך כתב הנתיבות בסי' שלג סק"ז.
