דיין שפסל עצמו מחמת קורבה, ובסוף חתם על פסק הדין

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ה' אייר ה'תשע"ב

ישבו שלושה דיינים בדיון ויצא שאחד הדיינים פסל את עצמו מחמת קרבה לאחד מהצדדים וכך סוכם על דעת הנוגעים בדבר שהדיין משעה את עצמו מהדיון. כעבור שבוע מקבל הבעל דין פסק דין חתום ע”י שלושת הדיינים האם יש לזה תוקף. אחר שהיה ברור שאחד מהם מסתלק . ראיתי בהרבה שטרי בירורין שאם אחד הדיינים ייעדר יוכלו לדון מבלעדיו. א. בפשטות זה רק בהעדרות ולא בפסילה. ב. אם אין צורך בו למה הוא חתום וממ”נ אם הוא נצרך הרי הוא פסל את עצמו.

תשובה:

שלום רב,

אינני רואה הכרח, לפרש בשטר הבוררות שהדיינים לא יוכלו לגמור בשנים רק אם אחד חסר ולא כשאחד נפסל. אם אחד נפסל באמת יש אולי בעיה של נמצא אחד מהם קרוב או פסול (עיין קצות סי’ לו סק”ז), אבל בדרך כלל לא מדובר בפסול מן הדין, אלא שהדיין משעה את עצמו מחשש לעז ובמקרה כזה אינני רואה סיבה ששאר הדיינים לא יוכלו לפסוק, אם היו יכולים לעשות כן כשאחד נעדר.

יתכן שהדיינים שכחו שאחד מהם פסל את עצמו ולכן חתם גם הדיין השלישי. בכל מקרה אם הוא לא היה פסול מן הדין, אינני רואה בעיה בפסק הדין, מאחר שהצדדים לא פסלו אותו, אלא הסכימו שהוא לא יהיה דיין. לכל היותר יש בזה הסכמה לבטל את קבלת הבוררות. אם הדיינים פסקו דין ולא פשרה, אינני רואה בעיה בכך, כיון שעל דין אין צורך בקבלה ולאחר שהדיינים שמעו את הטענות הרי הם יכולים לפסוק על כרחם של בעלי הדין. גם אם פסקו פשרה, כיון שעל פי הסכם הבוררות גם שנים יכולים לפסוק, לא נראה שיש בעיה בפשרנים שהצטרף אחד שאין לו סמכות.

מקורות:

דין נמצא אחד מהם קרוב או פסול בדיינים עיין קצות סי’ לו סק”ז שחולק על המשנה למלך וסובר שאין פסול זה בדיינים.

דין שלושה שיכולים לדון בעל כרחם של הצדדים, עיין בשו”ע חו”מ סי’ ג סעיף א וסי’ כה סעיף ב בתחילת הרמ”א ונו”כ שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים