ראובן עשה עיסקה עם שמעון, ראובן משקיע את הכסף, ושמעון מנהל טכנית את העסק.
וסוכם שהרוחים יתחלקו חצי-חצי, כעת מתעוררת שאלה,
המשקיע אומר שהרוחים זה לאחר ניכוי ההוצאות, והעובד אומר שהכונה שכל מה שנכנס מתחלק ולא מנכים ההוצאות.
הדין עם מי?
ומה הדין אם כתוצאה מביטול השותפות [בגלל ויכוח זה] יש ההוצאות של הקמת העסק, מי "המשנה" שעליו לשאת בהוצאות.
אם אפשר בבקשה להביא מקורות.
תשובה:
שלום רב,
כדי להכריע בשאלה יש צורך להיכנס לכל פרטי העסקה.
באופן כללי, רווחים הם לאחר ניכוי הוצאות.
אם השותף העובד לא עשה את המוטל עליו, בגלל שלא הסכימו איתו, הרי הוא המשנה וחייב לשלם את ההפסדים שגרם.
מקורות:
דוגמא לכך יש בגמ' ב"מ דף קה ע"א.
ברמ"א חו"מ סי' קעו סעיף יד כתב ששותף ששינה חייב לשלם אף רווחים עתידיים ועיין נתיבות שם ס"ק לא. אמנם, לעניין מניעת רווח יש חולקים על היסוד של הנתיבות, אבל לעניין הותצאות נראה שחייב מדין הוציא הוצאות על פיו.