גילוח זקן בספירת העומר

גילוח לכבוד השבת בחודש אייר ראש חודש מתירים

ט] הרביעי. כן העלה מהרי"ץ ז"ל מנהג זה באורך ובמשא ומתן בשו"ת פעו"צ (ח"ב

סי' עו), ב' הרדב"ז והר"מ לונזאנו ותו"ד שאין המנהג יכול לדחות דברי עשה של נביא (ישעי' נח, נג) וקראת לשבת ענג, והעלה דבריו ולשונו בס' שושנת המלך בגליון השו"ע (שם), וכן ראיתי להרב כפה"ח (שם אות יג) שהעלה עוד משם עולת שמואל (סי' יא), ועיקרי הד"ט ( סי' כא אות ה), ובית יעקב (אות יב) שהעלו מנהג זה, וכן ראיתי בס' מנהגי מצרים (או"ח אות נב) שכ' וז"ל, פה מנהג מצרים רבים מאנשי מעשה מסתפרים בכל שבוע כמנהגם לכבוד שבת וחילייהו מתשו' הרדב"ז החדשות (סי תרפז) אף כי הוא לא נהג בעצמו וכו' עכ"ל.6

איברא. עיין בפעו"צ (שם) שהעלה מהרי"ץ ב' רבי' השת"ז וז"ל,… והנה עתה חזרנו למנהגינו הא' ע"פ הוראת כמוהר"ר דוד משרקי נע"ג וכן נהג הוא בעצמו ונימוקו עמו. שהרי מצינו שכמה הקפידו חז"ל שלא לעורר שום צער בשבת וכו' עכ"ל.

לאחר שנכנס יום העצמאות מותר
(אמנם התשובה תועיל לך רק לגבי שנה הבאה … אבל גם זה משהו)

ולהלן מקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=133&id=3448&q=

בברכה אייל משה
יום העצמאות הוא יום טוב להודאה ושמחה, ולכן ראוי להתגלח לקראתו, ואף להסתפר מותר.
הרגילים להתגלח, נכון שיתגלחו לקראת יום העצמאות, כפי שגם לובשים בגדי חג לקראת יום העצמאות. ולגבי תספורת, נראה כי רק מי שנראה לא מכובד בשערותיו, יכול להסתפר לקראת יום העצמאות. אבל מי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות בלבד, שאז השמחה מבטלת את מנהג האבלות הזה
פירוט ומקורות
הראשל"צ הרב יצחק ניסים כתב (ספר "הלכות יום העצמאות ויום ירושלים" ע´ שלד-שמ), שכל מנהגי האבלות בטלים ביום העצמאות, וביסס את דבריו על הפוסקים הסוברים שמי שלא קיים פריה ורביה רשאי להינשא בימים אלו (רדב"ז פר"ח). וכן לגבי תספורת יש שנהגו להסתפר לקראת שבת או ר"ח (רדב"ז, יעב"ץ), וכתב ר"ח פלאג´י (מועד לכל חי סימן ו) שבעירו יש שנעשה להם נס ביום ח´ באייר, ויש בי"א באייר, והם נוהגים להסתפר בהם. ע"כ מהרב ניסים. ובמיוחד לגבי גילוח, יש יותר מקום להקל, שאין בו חגיגיות אלא רק ביטול מראה אבלות, כמבואר לעיל ג, ז. לעומתו כתב בשו"ת ישכיל עבדי ו, י, שאין להתיר להסתפר ולישא אשה ביום העצמאות. ומו"ר הרצי"ה היה גוער בבחורים שהיו רגילים להתגלח ונראו אבלים ביום העצמאות, ואמר עליהם: "הכרת פניהם ענתה בם", שאינם שמחים ומודים לה´. ועיין במאמרו של הרב שמואל כץ בספר הרבנות הראשית ח"ב ע´ 877-882.

"מימות התנאים הקדושים" לא היינו כך מקובצים, על אדמתנו, ברשות עצמנו.(הגדרת גאולה, מהר"ל, נצח ישראל,א).

יישר כח.

אבל אם מסתפרים כשר"ח אייר ביום שישי. אז מסתבר שחומרת מנהגי האבלות אינה כה גדולה וממילא יש היגיון לומר שגם יום העצמאות יתיר ביטול של מנהגי האבל

לא ידוע לי שדיני האבלות בתקופת התנאים נגעו לאי תספורת, אלא בעיקר להימנעות מדברים משמחים ובפרט חתונות והשתתפות באירועים עם כלי זמר. אם אני לא טועה הימנעות מתספורת נזכרת לראשונה רק בראשונים. וגם שם מדובר בתספורת שהיא מציינת אירוע של שמחה והתחדשות. השאלה אם בימינו כשלא מעט אנשים (מתקרחים בעיקר), נוהגים להסתפר גם כמה פעמים בשבוע, אם הגזרה הזו נוגעת להם, כיוון שאין מדובר בתספורת משמחת אלא כפעולה רגילה, ולא רק זו אלא שהימנעות שלה יכולה לגרום לצער רב.
בכל אופן, לגבי הנהגות האבלות מתקופת התנאים, לא זכור לי שנזכרה הימנעות מתספורת, אלא רק מתקופת הראשונים, ולכן היו לא מעט פוסקים שהקלו בדבר. יכול להיות שבדורנו בחרו הפוסקים להחמיר דווקא בגלל שהימנעות מתספורת נתפסת כסממן למי ששומר מצוות כנגד אלו הרבים שבחרו לנטוש את הדרך, ולכן רצו הפוסקים לחזק את הסממן הזה. לא יודע מה היו מכריעים אילו היו נשאלים מה לעשות במידה ואי תספורת גורמת לצער לאדם כמו כאבי הראש ופצעי הראש המובאים בשולחן ערוך בתור סיבות ראויות להתר.

אשמח לתיקון במידה ויש טעות בדברי.

אפשר לומר שגילוח יומיומי אינו כתספורת, שכן לא היתה מציאות כזו בזמן שהחלו לנהוג אבלות בתספורת. וכמו שיש חילוק לעניין איסור רחיצה לאבלים, בין רחיצה של עונג ורעננות לרחיצה של הסרת זוהמא, כך אפשר לחלק בין תספורת חגיגית לגילוח של הסרת ניוול. וכל מה שנהגו בספירת העומר הוא להימנע מחגיגיות ולא להפגין אבלות, וזיפי הזקן מפגינים אבלות. ואמנם במשך אבלות שבעה ושלושים אין להקל בזה, אולם כשם שמקילים להתגלח בשנת האבל, אולי כך אפשר להקל בספירת העומר ובשלושת השבועות עד ר"ח אב. מובא כך בשם הרב סלובייצ'יק בספר 'נפש הרב' לרב שכטר ע' קצא.
ויותר מזה כאשר מדובר בגילוח לקראת שבת. שכן למדנו לגבי מנהג אשכנזים שאין מסתפרים בכל שלושת השבועות, שכתב במ"א תקנא, יד, בשם הגהות אשרי, שאין להסתפר אפילו לפני שבת הואיל ואין רגילים להסתפר כל שבוע, משמע שהרגילים להתגלח יכולים להתגלח לכבוד שבת.
ועיין בבאו"ה תקנא, ג, שכך משמע מהירושלמי שמותר לכבוד שבת.
ועל כל זה יש להוסיף, כי מתחילה מנהג האבלות בספירה היה רק שלא לישא אשה, ולפי דברי הגאונים החלו להימנע מנישואין כבר מזמן מיתת תלמידי ר"ע. ואילו המנהג שלא להסתפר נזכר לראשונה בדברי הראשונים: אורחות חיים, שבולי הלקט ועוד. ואולי החלו לנהוג בו אחר שנתווספו עוד צרות על ישראל (כגון במסעי הצלב, ע' בס' מנהגי ישראל ח"א ע' קה, וע' קיב-קיז). ובתשובות רדב"ז ח"ב תרפ"ז כתב שיש נוהגים להסתפר כל חודש ניסן שאסור בהספד ותענית, ויש נוהגים להסתפר כל ערב שבת. וכן היקל להסתפר בר"ח אייר, שלא כדעת המחבר בשו"ע תצג, ג.
ומדבריו עולה שבמנהג זה אפשר לילך אחר מנהג המקילים.
ומנהג תימן הקדום היה שלא להימנע מתספורת כל הספירה, ואח"כ החלו להחמיר בזה. ואם כן כשיש ספק האם גילוח כתספורת יש לצרף את דעת המקילים לגמרי.
עוד סברה להיתר, שלרגילים להתגלח יש בדרך כלל צער רב כשאינם מתגלחים כמה ימים, ואולי זה דומה להיתר לגזור את השפם שמפריע לאכילה, ולגזור שערות שגורמות לפצעים בראש או כאבי ראש. ועיין בכה"ח תצג, טוב, שמיקל למי שסובל להסתפר לכבוד שבת. והחיד"א ביוסף אומץ מ' הזכיר הסברה שהמתגלחים מצטערים מאוד, יותר מהצער של שער הראש.

גילוי נאות, אני עצמי נוהג שלא להסתפר ולהתגלח למרות הצער שזה גורם לי, אך מתוך חקר האמת העלתי את הדיון הנ"ל לשם שמיים בלבד.
מועדים לשמחה