מדוע בחו”ל לא סופרים שתי ספירות בספירת העומר – ומדוע לא עושים יו”ט שני ביוה”כ

רבני בית ההוראה
כ"ז ניסן ה'תשע"ב

הואיל ובחו”ל עושים יו”ט שני של גלויות בגלל ספיקא דיומא מדוע לא עושים שבת שני של גלויות ומדוע לא סופרים שתי ספירות כמו שנוהגים להזכיר בתפילת מוסף [מספק אומרים קורבנות של שני ימים] וכן מדוע לא עושים יום כיפור שש”ג?

תשובה

שלום וברכה

1. מה שעושים בחו”ל שני ימים יו”ט הוא משום שיו”ט זה דבר שתלוי בתאריך של חודש, ובזמן בית המקדש שהיו מקדשים את החודש על פי הראיה, שליחי בית דין היו יוצאים ומפרסמים לכולם מתי חל ראש חודש, כדי שידעו באיזה יום חל יום טוב, ובני חו”ל שגרים רחוק מארץ ישראל, השלוחים לא היו מספיקים להגיע איליהם ולומר להם מתי חל ראש חודש, והם לא היו בטוחים אם עיברו את החודש הקודם או לא, וממילא הם לא ידעו באיזה יום חל היום טוב, ולכן מספק היו נוהגים שני ימים של יו”ט, אבל שבת אינו תלוי כלל בתאריך של חודש, ואין לזה שום קשר לב”ד, ואף אחד אינו מסופק מתי זה שבת, וכולם יודעים  מתי זה יום ראשון ויום שני ושבת, ולכן לא שייך בכלל לעשות שני ימים של שבת מספק.

2. שאלה זו כבר שאלו הראשונים [עיין בבעל במאור ובר”ן בסוף מסכת פסחים] שהקשו מדוע אין סופרים בחו”ל כל יום שתי ספירות, כלומר בלילה השלישי של פסח, שזה מוצאי יום טוב בחו”ל יספרו שתי ספירות, היום יום ראשון בעומר היום יום שני בעומר, וכן הלאה, ותירצו שמכיון שכל מה שסופרים ספירת העומר זה משום זכר בעלמא, לכן לא החמירו כל כך לספור מספק שני ימים בחו”ל, עוד תירצו שאם יספרו כל יום שתי ספירות, נמצא שבחג השבועות עדיין יספרו היום 49 ימים בעומר, וזהו סתירה לחג שעושים אותו חול וסופרים בו ספירת העומר.

ועיין בדבר אברהם ח”א סימן ל”ד שהאריך בעניין, ומזכיר שם עוד סברא שספירה רק בדבר ברור אבל כשאדם סופר בדרך ספק אינו נחשב ספירה.

[ובאמת שיש נפקא מיניה לאדם שיש ספק איזה יום היום לעומר האם הוא יכול לספור מספק היום יום שני בעומר היום יום שלישי בעומר, ועיין שם בדבר אברהם שהוכיח מדברי הראשונים הנ”ל שיכול לספור מספק וספירה מספק נחשבת ספירה, מזה שהם לא תירצו על בני חו”ל שאינם סופרים שתי ספירות משום שספיקה בדרך זו אינה נחשבת ספירה].

3. ביום הכיפורים לא תיקנו חכמים לעשות ב’ ימים טובים מפני שיש שיבואו לידי סכנה, והיא גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, (שאילות דרב אחאי מו, מאירי ר”ה כא,א וריטב”א ר”ה יח,א). אמנם במשך הדורות היו שהחמירו על עצמם לצום ב’ ימים וכתב הרמ”א (תרכד,ה) שאין לנהוג בחומרא זו משום דיש לחוש שיבוא לידי סכנה. וביאר המ”ב שבאמת מדינא אין לחוש דהיום אנו בקיאים בקביעת המועדים, ואין עושים יו”ט שני רק משום מנהג שנהגו אבותינו, וביום כיפור לא נהגו אבותינו לצום, ואם כן למה ננהג כן.

2 תגובות

    אביחיל:

    ראשית , יישר כח
    ובנוסף, אם כל הסיבה ליו”ט שש”ג הוא מפני השלוחים שלא יספיקו להגיע לולה מדוע צריכים לנהוג בחול יו”ט שש”ג בחג השבועות הרי חג השבועות לעולם יחול 49 יום לאחר חג הפסח נמצא איפוא שאין כאן מקום לספק כלל?

    הרב מאיר יצחק וינד:

    כתב הרמב”ם בהלכות קידוש החודש פי”ג ה”ג שמן הדין רק יום טוב ראשון של סוכות היה צריך לעשות ב’ ימים, כיון שגם בשמיני עצרת וגם בפסח כבר היו מספיקים השלוחים להגיע, אבל כדי שלא לחלוק במועדות התקינו לעשות ב’ ימים בכל המועדים אפילו בשבועות. וברש”י עירובין לט,ב ד”ה וכן משמע שגם בשבועות היה ספק מתי נקבע ר”ח ניסן ומשום כך עושים גם בו שני ימים, ובאבודרהם בפירוש תפילות הפסח כתב בשם הרשב”א גם כן שבמקומות רחוקים מאוד היה ספק מתי נקבע ר”ח ניסן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *