זמן ברית מילה בחול המועד

רבני בית ההוראה
ט' ניסן ה'תשע"ב

מתי עורכים ברית מילה בבית הכנסת בתפילת שחרית של חול המועד. האם בסוף התפילה? או לפני קריאת התורה/ מוסף?

תשובה:

לאחר תפילת מוסף, ומנהג בני אשכנז (יוצאי גרמניה), לעשות זאת דווקא קודם אמירת עלינו לשבח שבסיום תפילת מוסף, אולם לכל המנהגים אין עורכים את הברית מילה באמצע התפילה.

מקורות:

באמצע התפילה אין עורכים את ברית המילה, רק ביום ראש השנה ויום הכיפורים, כמו שכתב השו”ע (או”ח תקפד ס”ד, וסי’ תרכא ס”ב), אך בשאר ימות השנה וכן בשבת וימים טובים וחול המועד המנהג שעורכים את ברית המילה לאחר התפילה, ואמנם נראה לכא’ שהדבר תלוי במחל’ הפוסקים, שבטעם הדבר שבר”ה מלים קודם תקיעת שופר, מבואר בב”י סי’ תקפד שהוא משום שני טעמים או משום שקודם זכור ברית אברהם [-ברית מילה], ואח”כ ועקידת יצחק [-תקיעת שופר], והרוקח כתב הטעם משום ש”שכינה במקום תורה” והיינו שברית מילה שהיא השראת השכינה על התינוק צריך להיות מיד אחר קריאת התורה, ולכא’ לטעם ראשון אין זה רק בראש השנה, ואילו לטעם שני הוא בכל יום שאומרים בו קריאת התורה, וטעם שלישי כתב הגר”א (סי’ תרכא ס”ב) שהרי ברית מילה תדיר יותר מתפילת מוסף ולכן יש להקדימה, ולטעם זה גם בכל מקום שיש תפילת מוסף יש להקדים לה את ברית המילה, וטעם זה הביא המשנ”ב (גם בסי’ תקפד וגם בסי’ תרכא), ולטעם זה צ”ע שאם כן יש להקדים את ברית המילה קודם קריאת התורה, וצ”ל שסובר הגר”א שדין קריאת התורה הוא חלק מתפילת שחרית (ושו”ר שכבר קדם בהערה זו בספר רץ כצבי [לר”צ רייזמן ח”א מועדים סי’ לה] שכתב להוכיח מזה שקריאת התורה היא חלק מתפילת שחרית מדברי הגר”א הנ”ל), אך נראה שמנהג העולם שלא עושים כן הוא א’ מחמת דברי תרומת הדשן שהביא הב”י שכתב טעם מיוחד לראש השנה, ואם יש בזה משום תדיר ושאינו תדיר מה הוצרך לטעם זה, ונראה שאין בזה כלל מגדרי תדיר, שהרי מצות ברית מילה אינה מצוה על הציבור אלא מצוה פרטית לאבי הבן, והציבור רק משתתף בשמחתו, ואילו תפילת מוסף היא מצוה שמוטלת על הציבור, ואיך מצוה פרטית של אדם תדחה מצוה של ציבור, והרי כלפיהם אין כלל דין להקדים את הברית, ואדרבא עליהם חלה חובת תפילת מוסף קודם לחובת השתתפות בברית מילה, ודברי הגר”א צ”ע, אמנם לטעם שכתב הרוקח ששכינה אצל תורה וזה כבר מעלה של ציבור לכא’ יש לעשות כן בכל התפילות שיש בהם קריאת התורה, ואולם מזה שהשמיטו דין זה הפוסקים וכתבוהו רק בראש השנה ויום הכיפורים ולא כתב השו”ע דין זה כבר בהלכות שני וחמישי שהרי תדיר הוא ברית מילה בימי שני וחמישי מימי ר”ה ויוה”כ מוכח שאין זה רק בימים אלו, והטעם נראה משום שיש בזה משום טירחא דציבורא, שיש אנשים שצריכים לצאת למלאכתם, והלא משום כך לא התירו להוסיף על הקרואים בימי ב’ וה’ וחוה”מ ואף בחוה”מ אף שיש בו תפילת מוסף לא קבעו בו יותר מד’ קרואים וכמבואר בגמ’ סוף מסכת מגילה ונפסק בשו”ע, וא”כ גם ברית מילה לא קבעוהו בימים אלו רק לאחר התפילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *