בצל שנחתך בסכין בשרי

וצריך לחכות 6 שעות?

מה קורה עם הסכין – אם חתכו בסכין בשרית ( בת יומה\לא בת יומה) בצל ואח"כ ללא שטיפת הסכין מהמיץ של הבצל מרחו גבינה לבנה עם הסכין
האם הסכין צריכה הכשר ? ואיך ?

בברכה
ארז

שלום כבוד הר',

אפשר את המקורות (פמ"ג חכ"א וביותר ערוה"ש)? תודה מראש

לפי הרב אברהם יוסף, זה לא מדויק.

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=144010

לכבוד הרבנים
אכן יש סתירות בדבר הזה של חריף בלא בן יומו בשו"ע וכמו שכתבתם הגר"ע זצ"ל הביא להקל
ולעניות דעתי באמת יש יותר צד להקל בסכין שאינו בן יומו
1 כי יש בכלל ויכוח אם זה כל דבר חריף או רק חלתית (או דבר חריף באופן מיוחד)
2 לעניין הכשרת כלים שמרן מקל להכשיר כלי שאינו בן יומו רק לפי רוב תשמישו (בלא להתחשב במיעוט תשמיש) לדגמא: קדרה שלרוב משמשת כצלחת מרק (כלי שני) ורק לעיתים רחוקות משמשת ממש על האש כמו סיר, אינו מצריך הגעלה אלא די לו בעירוי
(בניגוד לרמ"א שפוסק שיש להתחשב בהכשרת הכלי גם במיעוט תשמישו , ןלכן לרמ"א אכן מתאים לחשוש לחריף גם בכלי שאינו בן יומו))
מכאן נראה להסיק שלא חשש מרן בדבר חריף בשאינו בן יומו כי אם היה חושש היה קרוב לודאי פוסק בהכשר הכלים כמו רמ"א
שהלא אם כמו בדגמא של הקדרה לעיל מה יעזור לי אם הכשרתי אותה בעירוי, כאשר היא בלעה גם דברים שכביכול מצריכים הגעלה, אם למשל היא הייתה בשרית (לפני ההכשרה) ונבשל בה חריף פרווה על מנת לאוכלו עם חלב, או יותר מזה נבשל בה מאכל חריף חלבי (שלדעת מרן אין בעיה להכשיר כלי מבשר וחלב ובכל אופן בפסח לכולם מותר) אז היה צריך לחשוש שהדבר החריף ימשוך וישביח את טעם הבשר הבלוע גם ממיעוט תשמישו ועובדה שלא חוששים לכך .
הערה: כמובן שאדם שבשעת הצורך מכשיר כלי בן יומו, צריך להכשיר אפילו לפי מעט שימושו אם זה במקרה השימוש האחרון שעשה בו, לדגמא: אם הקדרה הזאת שרוב תשמישה ככלי שני אבל דווקא היום בישלנו בה על האש והתעורר צורך להכשיר אותה בו ביום אז כן מן הסתם נגעיל אותה (וכמובן שלהכשיר בו ביום זה רק בשעת הדחק ולא רצוי)
(מקווה שדבריי מובנים)
3) לעניין בשר ודגים שחמירא סכנתא מאיסורא לא ראיתי שיש איסור לבשל דגים עם פלפל חריף בסיר בשרי (כמובן שטוף ונקי) אפילו בן יומו, ובאמת שזה בכלל תמוה מאד לדעתי

תודה אבל
2} לא הבנתי כיצד אפשר להכשיר בבן יומו לפי רוב תשמיש , הרי אם עכשיו ברגע זה הקדרה שלי בלועה
מאיסור בכלי ראשון על האש, אז אפילו אם זה מבחינתי מיעוט תשמישו (ורובו ככלי שני) מה זה עוזר לי כשאני רוצה להכשיר בו ביום? הרי סוף כל סוף עכשיו הכלי בלע והוא צריך להפליט איך שהוא בלע
ההבדל שבכלי לא בן יומו זה כן עוזר לי ללכת לפי רוב תשמישו זה מפני שלא ממש מצד כשרות צריך להכשיר כלי שאינו בן יומו וזו רק גזרת חז"ל שאמרו שלא יבשל ממין אחר גם בכלי שאינו בן יומו כדי שלא בטעות יבשל בכלי שהוא בן יומו,
והנה עובדה אם אדם בישל בכלי חלבי בן יומו בשר מורים לו לזרוק את האוכל {כשאין פי 60) והכלי להכשיר
ואילו אם בישל בטעות בכלי חלבי לא בן יומו בשר מורים לו שהאוכל כן כשר אבל הכלי צריך להכשיר
והרי אם האוכל כשר כיצד הכלי לא כשר? הסיבה היא שגם הכלי כשר אבל חז"ל גזרו להכשיר אותו
(ואם בישל במזיד מורים לו לזרוק את האוכל מפני קנס לא מפני כשרות)
משמע שכלי שאינו בן יומו לא באמת יכול להפריע לכשרות המאכל
ולכן לעניות דעתי כן יש קשר בן דין זה לדין חריף בכלי שאינו בן יומו
{וכמו שכבר כתבתי למעלה לפי מרן ולפי רמ"א שבאמת יש הבדל בפסיקה שלהם וזה אכן תואם שרמ"א מחמיר יותר בשניהם)
מקווה א} שעכשיו הטענה שלי מובנת
ב} שתסבירו לי מה שכתבתם שאפילו בכלי בן יומו אפשר לפי מיעוט תשמיש להכשיר הכיצד?

3 } אני התכוונתי לא לתיבול אלא שממש קוצצים פלפלים חריפים ושמים עם הדגים במחבת

תודה

אוקי תודה רבה